תאריך כתיבת פוסט 23/12/23
| דעות של מודרטור אישיות ולא קשורות לדעה של בעל אתר הצעת חוק: הפעלת תחבורה ציבורית בשבת | |
| הגדרת החוק\מטרת חוק עכשיו: שמירות של “סטטוס קוו” (החלטות ממשלה המבוססות על הסטטוס קוו מלפני הקמת המדינה), אסור להפעיל תחבורה ציבורית, עונש כספי על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת למה לשנות: חוק שגורם לפילוג במגזרים השונים הרגשה של כפייה באורך חיים | |
| נגד טענה על פגיעה ברגשות הציבור החרדי | בעד 1.הפסקת הפרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואי עמידה בתנאי פסקת ההגבלה 2. תשומת לב לרצון התושבים: בהרגלי הפנאי של האוכלוסייה וצרכיה התחבורתיים, מרכזי קניות הפתוחים בשבת, מספר הולך וגדל של ישראלים נוהג לבלות את יום השבת, אוגוסט 2022 75% מהציבור היהודי תומך בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת 4.הפסקה של פגיעה בשכבות החלשות 5.ירידה בתאונות הדרכים 6.ירידה במספר כלי הרכב על כבישי ישראל. 7.ירידה ברמת הנסועה בישראל . (מספר הקילומטרים שכלי רכב מנועי נסע בתקופה נתונה). 8.ירידה צפיפות גבוהה של כלי רכב בשל הצורך להתנייד גם בשבתות וחגים. 9.זכות לנגישות עבור אנשים עם מוגבלות. |
| מה צריך לשנות: 1.תחבורה חופשית לכל דורש בשבת. 2.ניוד חופשי בעזרת תחבורה ציבורית של כלל האזרחים, העורף וגישה של חיילים ואנשי מילואים וכוחות הביטחון במיוחד בעת הזו. מטרת השינוי: בישראל אין הגנה חוקתית ואין גם חוקי יסוד להגנה על זכויות אדם בסיסיות, המוגנות במיוחד מפני הפרה ומצוינות בחוקה של מדינות רבות. הדבר כולל העדר חוקי יסוד להגנה על חופש הביטוי, חופש ההתאספות, חופש ההתאגדות, חופש דת, חופש מצפון או שוויון בפני החוק. חוקי־יסוד אמורים לבטא את שני עקרונות היסוד של המדינה: יהודית ודמוקרטית, לבטא ערכים מרכזיים, להגדיר את הרשויות והיחסים ביניהן ולעגן את זכויות האדם, האזרח והמיעוט. | |
| מודרטור: שם סולומון ליאור, פסיכותרפיסטית. | |
מקור:
א.פתרון שמוסכם על רוב הציבור, וגם על רוב חלקי המפה הפוליטית. הפתרון הזה הוצע עוד בסוף שנות ה90- על ידי חבר הכנסת (דאז) נחום לנגנטל ולאחריו על ידי חברי הכנסת יוסי ביילין ואלכס לובוצקי. מאוחר יותר הוא עובד ופותח במסגרת המאמץ החוקתי שקיים המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואומץ גם על ידי הרב יעקב מדן ופרופ’ רות גביזון במסגרת המסמך הקרוי ‘אמנת גביזון מדן’.
ב.”הסטטוס קוו”: המתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת נסמכים עליו, אינו אלא מכתב ששלח דוד בן גוריון בשנת 1947, לאגודת ישראל.[2] במכתב זה כל שנאמר לגבי השבת היה כי יום המנוחה החוקי במדינה יהיה יום השבת.
ג.אין “חוק שבת”, היחס לשבת מוסדר בשלושה מקורות: חוק שעות עבודה ומנוחה, חוקי עזר עירוניים ופקודת התעבורה.
*.חוק יסוד: פקודת סדרי השלטון והמשפט, 1948 מס׳ 1 לשנת תש״ח – 1948 סעיף 6א
*.1951 “חוק שעות עבודה ומנוחה”, האוסר על העסקת יהודים בשבת.
בהמשך נוסף סעיף 9א, הקובע שבשבת “לא יעבוד בעל בית מלאכה בבית מלאכתו, ולא בעל מפעל תעשייה במפעלו, ולא יסחר בעל חנות בחנותו”.
*.תקנות התעבורה, התשכ”א.0920
*.בג”ץ 4494906 עיריית הרצליה נ’ שר התחבורה, 7 ביוני .6106
ד.נמצא על שולחן הכנסת:
*הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, פ/548/23 תאריך התש”ף–2020 ח”כ עודד פורר (ישראל ביתנו). אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר
*.התיקון לחוק שהציעו ח”כים מש”ס ירחיב את סמכויות שר התחבורה כך שיוכל לאסור לחלוטין תחבורה ציבורית בשבת, כולל יוזמות פרטיות.
לַחֲלוֹק: