23.03.25
רפורמה משפטית: בעד ונגד בלי רגש הסבר פשוט וקצר:
ההצעה החדשה לבחירת שופטים, המכונה מתווה סהר-לוין, עברה לאחרונה אישור בוועדת החוקה של הכנסת לקריאה שניה ושלישית.
מטרת ההצעה היא לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שתכלול תשעה שופטים, נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי עליון נוספים שיבחרו על ידי חבר השופטים.
שר המשפטים שיקים יושב ראש הועדה ושר נוסף שתיקבע הממשלה, שני חברי כנסת אחד מטעם הקואליציה ואחד מהאופוזיציה, שני נציגי ציבור שהם עורכי דין עם קשירות של שופט עליון (נסיון של 10 שנים לפחות של עורך דין) שיבחרו דרך הקואליציה והאופוזיציה. לפי המתווה לבחירת שופטים לכלל הערכאות לדרוש רוב רגיל.
עם זאת לבחירת שופט לבית המשפט העליון יידרש רוב הכולל לפחות חבר אחד שנבחר על ידי הקואליציה וחבר אחד שנבחר על ידי האופוזיציה.
המתווה כולל גם מנגנון לשובר שוויון: במקרה של חוסר הסכמה ממושך כל צד פוליטי יצעה רשימה של שלושה מועמדים והצד השני יבחר מתוכה מנגנון זה נועד למנוע שיתוק בתהליך הבחירה.
פתרונות ההצעה החדשה:
1. איזון בין רשויות השלטון – ההצעה שומרת על מעורבות הרשות השופטת,המבצעת את תהליך הבחירה כך שאף גורם לא מחזיק בשליטה מוחלטת
2. ייצוגיות רחבה יותר- הוספת שני נציגי ציבור ועיגון נציגות מהאופוזיציה מבטיחים שהתהליך יכלול קולות מגובנים , ולא רק את עמדת הממשלה או בית המשפט
3. הפחתת התלות בבית המשפט הקיימת- המנגנון החדש מצמצם את המצב שבו שופטים מכהנים קובעים בעצמם את הרכב בית המשפט העליון מה שמגביר את פתיחות לשופטים בעלי שיטות משפטיות שונות
4. שקיפות ויכולת ניבוי פוליטית- הכללים הברורים לגבי מנגנון שובר שוויון עשויים להפחית משברים פוליטיים ממושכים ולמנוע שיתוק בהליך מינוי השופטים
5. דרישה להסכמה רחבה במינוי שופטים בעליון – החובה לכלול לפחות נציג אחד מהקואליציה ואחד והאופוזיציה בבחירת שופט עליון מונעת מינים חד צדדיים ויוצרת איזון בין שיטות משפטיות שונות
6.שמירה על איכות מקצועית- נציגי הציבור שנבחרו חייבים להיות עורכי דין מנוסים מה משמקטין את הסיכון למינוים פוליטים נטו על חשבון קישורים מקצועיים
7. מניעת שיתוק בהחלטות- במקרה של חוסר הסכמה מתמשך, מנגנון החלופות (רשימת שלושת המועמדים מכל צד) מבטיח שבכול זאת ניתן יהיה למנות שופטים בלי להגיע למבוי סתום.
סיכום: למרות היתרונות הללו יש ביקורת על ההצעה בעיקר מצד גורמים הרואים בניסיון להגדיל את ההשפעה הפוליטית על מערכת המשפט. בסופו של דבר ההצעה נתפסת כניסיון לאזן בין גורמים שונים אך יש החוששים שתעניק לממשלה כוח רב מדי על מערכת המשפט ותיפגע באי תלותה.
הכותב: עו”ד’ עם ותק 30 שנה במערכת המשפטית בישראל (כותב 5 )
נשמח לשמוע את הדעות שלכם כי כל דעה היא חשובה בשבילנו.
תצטרפו אלינו בפייסבוק: amechad israel
https://www.facebook.com/profile.php?id=61554755348135
קבוצה בפייסבוק:
https://www.facebook.com/groups/2053580788428074
קבוצה שלנו בטלגרם:
עמותה מצפן אזרחי. חקיקה למען עתיד ישראל.
שני פוסטים “בעד רפורמה” שמסבירים עיקרון הסניוריטי והגברה סף נדרש לפניה לבגץ (מעורבות בג”ץ).
א. עיקרון הסניוריטי
ב.הגברת סף הנדרש להגשת עתירה (פנייה) לבג”ץ (זכות העמידה)
ג.התנגדות לרפורמה: בג”ץ לא יכול לפסול חוק שנקרא “חוק יסוד”
ד.התנגדות לשינוי לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
לַחֲלוֹק: