הכותב מייצג את דעותיו האישיות ובאחריותו האישית בלבד, ואינו מייצג את דעותיו של בעל אתר.
תאריך כתיבת פוסט 22.02.25
| מה היא הגדרת החוק עכשיו: זכות עמידה (מעמד): עילה\תנאי סף הנדרש מאדם על מנת להגיש עתירה\תביעה לבית המשפט. על פי התנאי העותר נדרש להיות מי שנפגע באופן אישי (בד”כ שייך למשפט אזרחי\פלילי). דיון: עתירות לבג”ץ נגד הרשויות (ל”החלטות שלטוניות משפיעות על הציבור כולו ולא רק על אדם מסוים”). בפועל בישראל: הדרישה לסף הנדרש להגיש עתירות כמעט אינה קיימת. באולם: במדינות שונות יש הסדרים בסוגיית זכות העמידה עותר הציבורי | |
| למה לשנות: הצפה בג”ץ בעתירות שונות: כל שנה בבג”ץ דנים על כ 9000 תיקים (בא”הב כ100, באנגליה וקנדה כ90)מעורבות גבוהה של בג”ץ בהחלטות הכנסת בשפה פשוטה תנאים פנייה לבג”ץ החליטו שופטים שלא נבחרו על ידי אזרחים ולא נציגי ציבור דהינו כנסת. תנאים פניה לבג”ץ לא לפי “חוק היסוד הקיים” אלא נקבעו בַפסיקה | |
| צמצום או ביטול הדרישה לזכות עמידה *.להגביר את מעורבות בית המשפט במקרים שבהם עולה טענה לפגיעה בזכויות אדם או בשלטון החוק.הרחבת זכות העמידה הוא אמצעי בידי האזרח כנגד החלטות שרירותיות של רשויות, בפרט בסוגיות העוסקות בזכויות אדם. | בעד להגביר זכות העמידה: *.לצמצם את מעורבות השופטים בשאלות מדיניוּת. *.למנוע הצפה של בית המשפט |
| מה צריך לשנות: *.לסדר בחוק יסוד זכות העמידה בבג”ץ, כחלק רפורמה משפטית רחבה *.לא לתת לעותר ציבורי שלא הוכיח עניין אישי בעתירה *.להגביר זכות העמידה בחוק יסוד כדי למנוע מעורבות בג”ץ בהחלטות. אופציות אפשריות: מטרת השינוי: לסדר נציגות בבג”ץ שופטים שמייצגת ומאחדת את אזרחי ישראל | |
| הכותב: עו”ד’ עם ותק 30 שנה במערכת המשפטית בישראל (כותב 5 ) | |
לַחֲלוֹק: