קטגוריה מאגר החקיקה

Blog, חוקי ישראל, מאגר החקיקה

8.2.שינוי חוק הפסיכולוגים, תשל”ז-1977

דעות של מודרטור אישיות ולא קשורות לדעה של בעל אתר

תאריך כתיבת פוסט 18/08/24

הגדרת החוק עכשיו: “עיסוק בפסיכולוגיה” – עיסוק מקצועי באבחונים, טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה בנוגע בבעיות בתחום הנפשי, הנעשים בדרך כלל בידי פסיכולוג (בעל תואר “בוגר”, הרשום בפנקס הפסיכולוגים). תוצאה: מחסור גדול במטפלים הגורם לעיכוב בקבלת טיפול, להארכת הסבל, התמשכות הפגיעה ולעתים החמרתה, פגיעה בכלכלת המשפחה ברמת המיקרו ובכלכלה ברמת המקרו כאחד.
למה לשנות: חוק נכתב לפני חמישים שנה, לא היו אז טיפולים רגשיים שבינתיים הוכחו מחקרית וקלינית כיעילים (טיפול CBT, DBT, קאוצינג, EMDR וכו’). בחלק מהמקרים אף יעילים יותר מהטיפול הפסיכולוגי הדינמי השכיח בישראל 2024). אין זמינות למטופלים הסובלים מבעיות רגשיות לקבל טיפולים רגשיים במחיר מסובסד דרך קופות חולים. זמן ההמתנה לטיפול כיום נע בין עשרה חדשים בטיפול מסובסד (קופות חולים) לשבועות ארוכים בטיפול פרטי מסובסד (חברות ביטוח). חשוב לציין: קיימת התנגדות איגוד פסיכולוגים ו”בעלים רישום בפנקס” לשינוי חוק ואף לחקיקת חוק מקביל, “חוק הפסיכותרפיסטים”.
נגד: צורך סטנדרטיזציה מתן טיפול רגשי מניעה ואנשים עם כוונות זדוניות לנצל אנשים הסובלים מבעיות רגשיות	בעד: מתן טיפול לקהל הרחב. צמצום זמן המתנה לטיפול. חדשנות בגישות טיפוליות. העמקת הרגולציה והפיקוח על מתן תעודות מטפל, הורדת נטל כלכלי כבד למשק בגין יציאה ממאגר העבודה אנשים סובלים מבעיות רגשיות, (הוכח מחקרית בבריטניה)
מה צריך לשנות: לחוקק את חוק הפסיכותרפיסטים אשר יגדיר בחוק מיהו מטפל בדיבור (ספיץ’ טרפי), סמכויות הטיפול על פי הסמכה, הכרת הרשות במקצועות החדשים המוכחים מחקרית כיעילים בטיפול בהפרעות ספציפיות. מטרת השינוי: הכרה במקצוע מטפל בדיבור כמקצוע טיפולי אפקטיבי לטיפול בהפרעות רגשיות. הכרה במקצוע תאפשר מחד פיקוח על תהליכי הסמכה, חומרי לימוד ומוסדות מורשים לביצוע הסמכה ומאידך יאפשרו צמצום תורים ושיפור השירות לכלל האוכלוסייה. הוספת הטיפול בדיבור לסל הבריאות לצד מקצועות הטיפול הקלאסים לטיפול בדיבור יאפשר הנגשת הטיפול לקהל שכיום ממתין חודשים ארוכים לתורים. יזרז קבלתם לטיפול וחזרתם לשיגרת חיים יצרנית, יקצר תורים למטופלים פוטנציאלים נוספים הזקוקים למטפלים קליניים בכירים, בכך שישחרר את התורים מאותם מטופלים שמטפלים בדיבור יוכלו לסייע ולשחררם מכאב וסבל
מודרטור: גיל ששון, פסיכותרפיסט’

חוק הפסיכולוגים, תשל”ז-1977: https://www.nevo.co.il/law_html/law00/4629.htm

הַרשָׁמָה

לכתוב למודרטור

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק:

העתק קישור ללוח

amechad.info
21/09/2024

Blog, חוקי ישראל, מאגר החקיקה

8.1.שם פוסט: תיקון חוק הדרכונים (1952)

דעות של מודרטור אישיות ולא קשורות לדעה של בעל אתר

תאריך כתיבת פוסט 21.07.24

למה לשנות מצב קיים: קיום שני מסמכי נסיעה שונים המאפשרים מעבר גבול (דרכון ישראלי ותעודת מעבר): תעודת מעבר (לסה פסה) לא קיים במדינות אחרות: יוצר בלבול בגורמים בחו”ל, לא מוכר לפקידים בגבול יוצר אפליה בכך שמייצר סוגים שונים של אזרחים ומגביל את חופש תנועתם
עכשיו: א.תעודת מעבר במקום דרכון לאומי ניתן להנפיק לאזרחים ישראלים בנסיבות הבאות: .עולים חדשים במשך שנה ראשונה לאחר העלייתם .אזרחים שזמן שהייתם בארץ לא עונה לקריטריונים לקבלת דרכון. ב.תעודת מעבר ניתן להנפיק גם למי שאינו אזרח ישראלי .אזרחים זרים הנמצאים בהליך איחוד משפחות בעלי אשרה א/5 (ילדים דור 4 ליהודים, הורים קשישים ובודדים, ילדים מנישואים הקודמים של בני זוג זרים של אזרחי ישראל) או תושבי קבע. .תושבים זרים או חסרי אזרחות, שלא יכולים לקבל דרכון זר (סכנת חיים לחזור למדינת מוצא, אין נציגות מדינת מוצאם בישראל וכד’) ופליטים. ב.קריטריאונים לקבלת דרכון: .לאחר שנה ראשונה ועד 5 שנים שהייה בארץ עולים חדשים זכאים לקבל דרכון ל-5 שנים (בכפוף ל-75% זמן שהיה בישראל) .אם בקשה לדרכון הוגשה לאחר 5 שנים מהעלייה, עולה חדש חייב לשהות 3 שנים מתוך 5 שנים בישראל – זכאות לדרכון ל-10 שנים. *.אם אזרח נולד בישראל או בחו”ל הוא זכאי לקבלת דרכון ללא תנאי השתקעות
נגד שינוי *.”מתן פרס” לאנשים שעולים לישראל כדי “לא להשתקע” בישראל אלא “מגיעים לארץ כדי לקבל דרכונים בלבד” ניצול לרעה של הזכות לעליה	בעד שינוי: הפסקת אפליה של עולים חדשים, מתן חופש התנועה, שמירה על קשר טוב עם יהודי הגולה, הסרת מכשולים בירוקרטיים מפני עולים.
מטרה ומה צריך לשנות: לתת דרכונים לכל אזרח ישראל ללא יוצא מן הכלל, בצורה אחידה ע”י התיקון לחוק הדרכונים.
מודרטור: עו”ד אלכס זלנופולסקי https://pravoisrael.co.il/

https://pravoisrael.com/ne-vse-grazhdane-ravny-pered-darkonom/ Не все граждане равны перед Дарконом
https://pravoisrael.co.il/l-khl-hzrxy-shwwy-bphny-drkhw/ לא כל האזרחים שווים בפני דרכון
היסטוריה:
הנפקת תעודת מעבר במקום דרכונים היה הליך רגיל בשנות ה-90, כאשר לטענת משרד הפנים נדרשה תגובה לגל של כנופיות פשע רוסיות שעלו לישראל והחלו להשתמש בדרכונים ישראליים לפעילותם – אין תימוכין לכך מלבד מקרים בודדים שאינם מצביעים על תופעה רווחת.
ב-06.2017 תוקן חוק הדרכונים שהסיר את דרישת ההשתקעות כתנאי לקבלת דרכון ישראלי לעולים חדשים (מפלגה ישראל ביתנו)
12.2020 נעשה תיקון עוקף חקיקה בנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה בידי שר הפנים אריה דרעי, על פיו עולה חדש קיבל דרכון ראשון לשנה אחת בלבד והחל מהשנה השניה הותנה חידוש דרכון בהשתקעותו בישראל.
07.2023 תוקן חוק הדרכונים (התיקון העשירי) על פיו עולים חדשים אינם זכאים לקבלת דרכון כמסך נסיעה ראשון (אלא לאחר שנה של השתקעות מוכחת).

הַרשָׁמָה

לכתוב למודרטור

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק:

העתק קישור ללוח

amechad.info
04/08/2024

Blog, חוקי ישראל, מאגר החקיקה

1.6.שם פוסט: שינוי חוק הבחירות לכנסת, 1969

תאריך כתיבת פוסט 16/06/24

למה לשנות מצב קיים: אחוז אזרחים מצביעים ביום הבחירות נמוך ביחס לאנשים שקיבלו יום חופש ושכר עבודה רגיל בגין “יום הבחירות”, אחוז גבוה מהאזרחים לא מממשים את הזכות הבסיסית של האזרח ובכך מזלזלים בעקרונות דמוקרטיה.

21.שם פוסט: שינוי חוק הבחירות לכנסת, 1969, 136א הגדרה עכשיו: עובד שנעדר מעבודתו ביום הבחירות זכאי לתשלום לפי שכרו הרגיל בעד היעדרותו

נגד	בעד נטל כבד למשק ישראל
מה צריך לשנות: לצמצם מספר קלפי להוסיף יכולת להצביע דרך אתר gov.il למי שרוצה ללכת ולהצביע בקלפי לתת אישור הצבעה בדומה לאישור מחלה למעסיק מטרה: לסדר עניין כספי לסדר קלפי ניידת נגיש לאזרחים מוגבלים
מודרטור: שם ד”ר גוטניק. ב-9 באפריל 2019 נערכו בחירות לכנסת ה-21; ב-17 בספטמבר 2019, בחירות לכנסת ה-22; ב-2 במרץ 2020, לכנסת ה-23; בתאריך 23 במרץ 2021, הבחירות לכנסת ה-24, ב-1 בנובמבר 2022, התקיימו הבחירות לכנסת ה-25. 15,000,000,000: העלות של חמש מערכות בחירות בשלוש וחצי שנים פי 4 מתוספות השכר שהובטחו למורים אחרי חודשים של מו”מ פי 15 מעלות תוספות השכר הדרושות להסכם עם המתמחים תקציב 22: 538 מיליון שקל. ynet.co.il גד ליאור, סיון חילאי\|24.10.22 \|

הַרשָׁמָה

לכתוב למודרטור

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק:

העתק קישור ללוח

amechad.info
16/06/2024

Blog, חוקי ישראל, מאגר החקיקה

1.5.שם פוסט: שינוי חוק יסוד: משאל עם (03.14)

תאריך כתיבת פוסט 03.06.24

למה לשנות את המצב הקיים: קריסת המערכת הפוליטית: פוליטיקאים נמנעים מקבלת החלטות גורליות לעם ישראל (חוקה, חוק הביטחון), חוסר אמון בפוליטיקאים, בחירות פעם בשנתיים, העדר מנגנון אזרחי לשינוי החלטות פוליטיקאים שמביא להפגנות אלימות, שנאה בין מגזרים וכו.
הגדרה עכשיווית: חוק-יסוד: משאל עם נחקק במטרה להסדיר בחוק יסוד עריכת משאל עם על כל הסכם מדיני במסגרתו תוותר מדינת ישראל על שטחים בריבונותה או כחלק מאישור של החלטה ממשלתית או הליך חקיקתי במסגרתו תבוצע נסיגה חד-צדדית משטחים שכאלה. תחולתו של החוק בעת חקיקתו היא על שטחי מדינת ישראל שבגבולות הקו הירוק וכן על מזרח ירושלים ורמת הגולן.
נגד שינוי החלטות חייבות להתקבל דרך גורם מדיני מוסמך ולעתים חייבות להתקבל בטווח זמן מיידי עם מידע רגיש וסודי שאינו מאשר קיום משאל עם	בעד שינוי החלטות נתונות במשקל כבד אובייקטיבי לעם ישראל חייבות להתקבל דרך משאל עם.
מה צריך לשנות: ניתן לקבוע משאל עם בנושאים גורליים לעם ישראל באישור רוב מוחלט מחברי הכנסת (61 ח”כים או יותר), ההחלטה תתקבל באישור של רוב המשתתפים בהצבעה במשאל עם מטרה שינוי: פוליטיקאים חייבים להתייחס ל”רצון העם” להשתתף בהחלטות גורליות הקשורות לרוב אזרחי ישראל. קבלת החלטות ללא “אישור עם” מביאות לפגיעה חמורה בדמוקרטיה ועתיד מדינת ישראל. דוגמה לנושא למשאל עם: האם אתה מסכים להפסקת אש עם ארגון טרור שבעקרונות היסוד שלו רשום “השמדת עם ישראל”
מודרטור: ד”ר גוטניק

הַרשָׁמָה

לכתוב למודרטור

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק:

העתק קישור ללוח

amechad.info
04/06/2024

Blog, חוקי ישראל, מאגר החקיקה

7.3.שם פוסט: אכיפת חוק: (עמותות “סוכנים” זרים) חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון), התשע”ו-2016

תאריך כתיבת פוסט 10.03.24

הגדרה עכשיווית: חובה לציין את העובדה שעיקר מימונן עמותה ומתרתיה של מדינה זרה

נגד	בעד עם חייב לדעת מי “משפיע” על דעות פוליטיות של “אנשי הציבור”
מה צריך לשנות: לפרסם רשימה עמותות “סוכנים” זרים, להגביר אכיפת חוק ומודעות ציבור כי הדעה ש”מי שמשלם יכול גם להשפיע” מטרה: החלטות ודעות הציבור לא תלויות במדינות זרות ועונות לצרכיי של עם ישראל
מודרטור: שם ד”ר גוטניק.

רשימה “סוכנים” זרים

הַרשָׁמָה

לכתוב למודרטור

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק:

העתק קישור ללוח

amechad.info
09/03/2024

Blog, חוקי ישראל, מאגר החקיקה

7.2.שם פוסט: אחריות מוגברת ביזוי סמלי מדינת ישראל (חוק הדגל)

תאריך כתיבת פוסט 24/01/24

שם חוק: חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש”ט–1949, סעיף 5, שינוי 2016 חוק העונשין (פגיעה בדגל או בסמל של מדינה ידידותית), סעיף 167
הגדרה עכשיו: פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה: .מאסר עד שלוש שנים .קנס עד 58,400 שקלים חדשים
נגד שינוי איסור על פגיעה בדגל עומד בניגוד לזכות יסודית של חופש הביטוי	בעד שינוי להקל על הליך ענישה ושקיפות להוריד מתח רגשי קשה הקשור לפגיעה בסמל מדינת ישראל, הסתה נגד ישראל ללא שום תגובה לדמוקרטיה וחוק. הגברת משמעות הדגל כסמל של העם היהודי ומדינת ישראל
מה צריך לשנות: לעשות שקיפות ואחידות בענישה על ביזוי דגל מדינת ישראל מטרה: לאחד את עם ישראל, לתת לדגל מדינת ישראל סמל המקורי לעם ישראל
מודרטור: שם ד”ר גוטניק, פסיכיאטר ילדים מומחה. סיכום: נכון להיום (19.10.24 אין אכיפה חוק הדגל! תאריך\מקרה\פסק דין, שם חוקר, שם שופט 1 ice 09.08.22 המשטרה עצרה לחקירה ברשל”ץ עובד בניין בחשד לביזוי דגל מדינת ישראל: תושב פזורה הבדואית 2 Mynet ירושליים 21.11.23 צוות הניקיון של בית הספר ממ”ד גבעת מרדכי, ירושליים, שמגיע בשעות הלילה השחית דגל ישראל 3 23.01.24 גבר מכפר קובר מגזר ערבי תלש דגל מאוטו שהיה בפקק צומת רס-כרכר 4 30/01/24 intelnews ירושליים: אישה הורידה דגל ישראל ממכוניות, נעצרה על ידי משטרה

הַרשָׁמָה

לכתוב למודרטור

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק:

העתק קישור ללוח

amechad.info
24/01/2024

Blog, חוקי ישראל, מאגר החקיקה

7.1.אכיפת חוק: עונש פלילי הסתה מכוונת לשנאה דתית

תאריך כתיבת פוסט 10.03.24

הגדרה עכשיווית: חוק העונשין, תשל״ז–1977: פרק ח׳: סימן א׳2: עבירות שנאה: עבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור: העובר עבירה כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים, דינו – כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים

נגד שינוי הגבלת זכות יסודית של חופש הביטוי	בעד שינוי אווירה בישראל רגישה ביותר לדת, התייחסות יחידה ושווה לכל המגזרים ולכל הדתות שיפור מעמד של ישראל במבט בין לאומי
מה צריך לשנות: להגביר אכיפת חוק “הסתה מכוונת לשנאה דתית מטרה: להוריד מתח הקשור לדת ולשמור על זכות של דתיים של כל הדתות חשוב לציין: נושא רגיש: חופש העיסוק וחופש ביטוי מבחינת המודרטור שונים מהסתה לשנאה דתית: כפייה לא להשתמש בתחבורה בשבת ולדרוש לסגור חנויות לא כשרות בשבת (לחלל שבת) שונה לחלוטין מכניסה עם מוזיקה ביום הכיפורים לשכונה דתית או פתיחת חנות לא כשרה באמצע שכונה דתית בכוונה תחילה לפגוע ולהסית.
מודרטור: שם ד”ר גוטניק

דוגמאות ספציפיות ליישום לוק:

הַרשָׁמָה

לכתוב למודרטור

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק:

העתק קישור ללוח

amechad.info
14/01/2024

Blog, חוקי ישראל, מאגר החקיקה

1.2.שינוי חוק: חוק הלאום 2018

תאריך כתיבת פוסט 10.01.24

הגדרת החוק: חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי מעגן את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
למה לשנות: מדיר (מוציא) מיעוטים, התעלמות ממהות הדמוקרטיה הנקיה וממגילת העצמאות פוגע בשוויון ובמיוחד מערער את האיזון העדין שבין מדינה יהודית ודמוקרטית.
נגד שינוי חשש משינוי דמוגרפי	בעד שינוי חוק: 1.הניסוח הכללי בעבר,של מדינה יהודית ודמוקרטית הוא שאיפשר מרחב מחיה ראוי לכל אחד משני המושגים. השינוי בניסוח שומט את האיזון בין היהדות והדמוקרטיה. 2.הניסוח החדש מפר את עקרון השוויון, מדיר מיעוטים אשר חווים שישראל איננה “מדינתם”. תחושה זו מרחיקה רבים מתחושת השייכות וההזדהות עם המדינה. 3. סעיף נוסף מפלה בחוק קובע שהמדינה תפעל לקידום הקמה וביסוס של התיישבות יהודית תוך התעלמות ממי שאינם יהודים.
מה צריך לשנות:“הבעיה של חוק היסוד היא במה שאין בו: לא שוויון, לא דמוקרטיה ולא הכרזת העצמאות. על כן יש להוסיף לחוק היסוד קביעה מפורשת כי המדינה היא גם ביתם של כל המיעוטים החיים בה, ואת הזכות המפורשת לשוויון לכל אזרחי המדינה, ככתוב במגילת העצמאות” מטרת השינוי: 1.שמירה על דמוקרטיה/ שוויון/ זכויות זהות לכל אזרחי המדינה לשם תחושת שייכות ולאומיות אמיתית. 2. הפחתת הקיטוב בין מגזרים שונים לשם תחושת אחדות וגורל משותף.
מודרטור: שם לימור סלומון פסיכותרפיסטית

*.ניתן להשתמש בחוק הלאום המקובל לכל המגזרים במדינת ישראל כבסיס להשבעת אמונים כחלק למתן אזרחות מלאה כולל זכות הצבעה להיבחר לכנסת וזכות לקבל דרכון.

הַרשָׁמָה

לכתוב למודרטור

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק:

העתק קישור ללוח

amechad.info
10/01/2024

Blog, חוקי ישראל, מאגר החקיקה

1.4.שלילת אזרחות ישראלי לאדם שהפר אמונים למדינת ישראל, כגון פעולות טרור, ריגול עבור מדינות אויב, ובגידה.

תאריך 09/01/24

שם חוק: חוק האזרחות 1952. סעיף 11: סוגיית ביטול אזרחות.
הגדרה עכשיו: תנאים לשלילת אזרחות בישראל .קבלת אזרחות במרמה – קבלת האזרחות הישראלית נעשתה במרמה, על סמך מסמכים ומידע כוזב. .הפרת אמונים – האדם ביצע פעולות טרור, ריגול עבור מדינות אויב, ובגידה. *.מעמד קבע במדינה עוינת – קבלת אזרחות, או מעמד קבע במדינה עוינת כגון אירן, אפגניסטן, לוב, לבנון, עיראק, סוריה, פקיסטן, רצועת עזה, ועוד
נגד שינוי הגבלת האזרחות כזכות יסוד שמקבלים עד עכשיו ללא התייחסות לזכיות, חובות ואמון במדינת ישראל איסור על הזדהות או תמיכה עומד בניגוד לזכות יסודית של חופש הביטוי	בעד שינוי להקל על הליך ביטול האזרחות למי שתמך או הזדהה עם ארגון טרור. להוריד מטח רגשי קשה הקשור להסטה נגד ישראל ללא שום תגובה לדמוקרטיה וחוק.
מה צריך לשנות: להוסיף הזדהות ותמיכה בטרור לרשימה שבחוק: ביטול זכות לבחור ולהיבחר בכנסת, ביטול זכות לצאת מישראל עם דרכון ישראל (ניתן להשאיר זכות לצאת מישראל עם תעודת מעבר (לסה פאסה). מתן אזרחות מלאה (כולל זכות בחירות\להיבחר לכנסת וזכות קבלת דרכון) לאחר השבעת אמונים למדינת ישראל מטרה: לאחד את עם ישראל, מתן זכויות וחובות לאזרחים יהודים ואזרחים בני מיעוט שגרים בישראל
מודרטור: שם ד”ר גוטניק, פסיכיאטר ילדים מומחה.

המשך:
1.בית המשפט בפסק דין מ-2022 שבמקרים מסוימים ניתן לשלול אזרחות של מחבלים אשר ביצעו פיגועים.
למי נשלל אזרחות ולמה? נסדר רשימה בהמשך
2.ישראל היום,ערוץ 13 19/2/2024 ח”כ עופר כסיף (תמיכתו בתביעה נגד ישראל בהאג) הצבעה: כסיף נשאר בכנסת: רשימה ח”כים שהתנגדו או לא הצביעו כי כסיף יודח מכנסת (כל אחד יכול להחליט לעצמו: האם היה נכון או לא, נושא שלילת אזרחות חשוב לעתיד מדינת ישראל)
המחנה הממלכתי: בני גנץ, גדי איזנקוט, אלון שוסטר, אורית פרקש הכהן, מיכאל ביטון, מתן כהנא.
יש עתיד: יאיר לפיד, רם בן ברק, מירב כהן, קארין אלהרר, יוראי להב הרצנו, אלעזר שטרן, שלי טל מירון , בועז טופורובסקי, יואב סגלוביץ’, מטי צרפתי, מיכל שיר, מאיר כהן, נאור שירי, משה טור פז, יסמין פרידמן, ולדימיר בליאק.
3.ynet 19.04 בית המשפט דחה את ערעור המשטרה על ההחלטה לשחרר ממעצר את קיבורקיאן מהאוניברסיטה העברית, שנעצרה בחשד להסתה לאחר שהאשימה את ישראל בביצוע השמדת עם בעזה והטילה ספק במעשי האונס ב-7 באוקטובר. (ח”כ אחמד טיבי תמך בקיבורקיאן)
4.אזיז ניסנוב, אלכסנדר סדיקוב, יגאל ניסן, ויצ’סלב גושצ’ין ויבגני יופה, ושני קטינים. החשודים בריגול למדינות אויב: צילמו מתקנים ביטחוניים, בהם בסיס רמת דוד, בסיס גלילות. הם ריגלו אחרי בא”ח גולני לפני מתקפת הכטב”ם בה נהרגו 4 לוחמים ונפצעו עשרות. (וואלה, הודיה רן, עודכן לאחרונה: 21.10.2024 , כתב אישום תפ”ח /24, פמ”ח: 4646/24)

הַרשָׁמָה

לכתוב למודרטור

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק:

העתק קישור ללוח

amechad.info
09/01/2024

Blog, חוקי ישראל, מאגר החקיקה

3.2.שינוי חוק: קליטת חיילים משוחררים, תשנ”ד 1994

הכותב מייצג את דעותיו האישיות ובאחריותו האישית בלבד, ואינו מייצג את דעותיו של בעל אתר.

תאריך כתיבת פוסט 16.11.24

הגדרת החוק: החוק קובע כי יינתן סיוע כספי עבור מי שהשלים לפחות 12 חודשי שירות חובה (או פחות מזה, אם שוחרר מטעמי בריאות) בצה”ל, במשמר הגבול, במשטרת ישראל או בשירות הלאומי-אזרחי. נותן לחיילים משוחררים הטבות כלליות (סיוע בלימודים, קידום תעסוקה, דיור) ללא הבדל משמעותי בין הטבות שמקבלים חיילים משוחררים לבין מגזרים מסויימים בישראל שלא מתגייסים
למה לשנות: עידוד משמעותי וחד משמעי להתגייס לצה”ל או לבצע שירות לאומי
נגד שינוי המשך מצב הנוכחי מבדיל אזרחי ישראל לסוג א\ב.נגד שינוי המשך מצב הנוכחי מבדיל אזרחי ישראל לסוג א\ב.	בעד שינוי: גיוס יותר אזרחים נותן לצבא יותר חופש פעולה למשתמטים מגיוס איום בפלילי אנשים שלא השתתפו בצבא\שירות לאומית (מגזר ערבי, משפחות חרדים עם הרבה ילדים) מקבלים הטבות דומות אם לא יותר גבוהות
מה צריך לשנות: העדפה חד משמעית בהטבות לאנשים שהיו בצבא: מענק ראשון אחרי סיום צבא (שירות קרבי): מתן אדמות חינם באזורים עדיפות (כולל מענק לפיתוח אדמות) מענק שני: סילוק משכנתא לאחר סיום תקופה מילואים\לחיילים שנפצעו או נהרגו בזמן שירות צבאי. מתן סבסוד משמעותי למשכנתא לתווך עד סוף תקופה מילואים נמוכה מגובה שכירות באזור. ביטול מענקים: חובה לגור באזור לפחות עד סוף תקופה מילואים מטרת השינוי: עידוד להתגייס לכל המגזרים, שוויון בנטל, לעודד התערבות בין מגזרים.
הכותב: עו”ד’ (שמו שמור במערכת) מס 5 , ד”ר גוטניק