This page is not available in your country!

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק:

amechad.info
14/01/2024

Blog, חוקי ישראל, מאגר החקיקה

13.שינוי חוק: חוק הלאום 2018

תאריך כתיבת פוסט 10.01.24

הגדרת החוק: חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי מעגן את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
למה לשנות: מדיר (מוציא) מיעוטים, התעלמות ממהות הדמוקרטיה הנקיה וממגילת העצמאות פוגע בשוויון ובמיוחד מערער את האיזון העדין שבין מדינה יהודית ודמוקרטית.
נגד שינוי חשש משינוי דמוגרפי	בעד שינוי חוק: 1.הניסוח הכללי בעבר,של מדינה יהודית ודמוקרטית הוא שאיפשר מרחב מחיה ראוי לכל אחד משני המושגים. השינוי בניסוח שומט את האיזון בין היהדות והדמוקרטיה. 2.הניסוח החדש מפר את עקרון השוויון, מדיר מיעוטים אשר חווים שישראל איננה “מדינתם”. תחושה זו מרחיקה רבים מתחושת השייכות וההזדהות עם המדינה. 3. סעיף נוסף מפלה בחוק קובע שהמדינה תפעל לקידום הקמה וביסוס של התיישבות יהודית תוך התעלמות ממי שאינם יהודים.
מה צריך לשנות:“הבעיה של חוק היסוד היא במה שאין בו: לא שוויון, לא דמוקרטיה ולא הכרזת העצמאות. על כן יש להוסיף לחוק היסוד קביעה מפורשת כי המדינה היא גם ביתם של כל המיעוטים החיים בה, ואת הזכות המפורשת לשוויון לכל אזרחי המדינה, ככתוב במגילת העצמאות” מטרת השינוי: 1.שמירה על דמוקרטיה/ שוויון/ זכויות זהות לכל אזרחי המדינה לשם תחושת שייכות ולאומיות אמיתית. 2. הפחתת הקיטוב בין מגזרים שונים לשם תחושת אחדות וגורל משותף.
מודרטור: שם לימור סלומון פסיכותרפיסטית

*.ניתן להשתמש בחוק הלאום המקובל לכל המגזרים במדינת ישראל כבסיס להשבעת אמונים כחלק למתן אזרחות מלאה כולל זכות הצבעה להיבחר לכנסת וזכות לקבל דרכון.

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק:

amechad.info
10/01/2024

Blog, חוקי ישראל, מאגר החקיקה

12.שלילת אזרחות ישראלי לאדם שהפר אמונים למדינת ישראל, כגון פעולות טרור, ריגול עבור מדינות אויב, ובגידה.

תאריך 09/01/24

שם חוק: חוק האזרחות 1952. סעיף 11: סוגיית ביטול אזרחות.
הגדרה עכשיו: תנאים לשלילת אזרחות בישראל .קבלת אזרחות במרמה – קבלת האזרחות הישראלית נעשתה במרמה, על סמך מסמכים ומידע כוזב. .הפרת אמונים – האדם ביצע פעולות טרור, ריגול עבור מדינות אויב, ובגידה. *.מעמד קבע במדינה עוינת – קבלת אזרחות, או מעמד קבע במדינה עוינת כגון אירן, אפגניסטן, לוב, לבנון, עיראק, סוריה, פקיסטן, רצועת עזה, ועוד
נגד שינוי הגבלת האזרחות כזכות יסוד שמקבלים עד עכשיו ללא התייחסות לזכיות, חובות ואמון במדינת ישראל איסור על הזדהות או תמיכה עומד בניגוד לזכות יסודית של חופש הביטוי	בעד שינוי להקל על הליך ביטול האזרחות למי שתמך או הזדהה עם ארגון טרור. להוריד מטח רגשי קשה הקשור להסטה נגד ישראל ללא שום תגובה לדמוקרטיה וחוק.
מה צריך לשנות: להוסיף הזדהות ותמיכה בטרור לרשימה שבחוק: ביטול זכות לבחור ולהיבחר בכנסת, ביטול זכות לצאת מישראל עם דרכון ישראל (ניתן להשאיר זכות לצאת מישראל עם תעודת מעבר (לסה פאסה). מתן אזרחות מלאה (כולל זכות בחירות\להיבחר לכנסת וזכות קבלת דרכון) לאחר השבעת אמונים למדינת ישראל מטרה: לאחד את עם ישראל, מתן זכויות וחובות לאזרחים יהודים ואזרחים בני מיעוט שגרים בישראל
מודרטור: שם ד”ר גוטניק, פסיכיאטר ילדים מומחה.

המשך:
1.בית המשפט בפסק דין מ-2022 שבמקרים מסוימים ניתן לשלול אזרחות של מחבלים אשר ביצעו פיגועים.
למי נשלל אזרחות ולמה? נסדר רשימה בהמשך
2.ישראל היום,ערוץ 13 19/2/2024 ח”כ עופר כסיף (תמיכתו בתביעה נגד ישראל בהאג) הצבעה: כסיף נשאר בכנסת: רשימה ח”כים שהתנגדו או לא הצביעו כי כסיף יודח מכנסת (כל אחד יכול להחליט לעצמו: האם היה נכון או לא, נושא שלילת אזרחות חשוב לעתיד מדינת ישראל)
המחנה הממלכתי: בני גנץ, גדי איזנקוט, אלון שוסטר, אורית פרקש הכהן, מיכאל ביטון, מתן כהנא.
יש עתיד: יאיר לפיד, רם בן ברק, מירב כהן, קארין אלהרר, יוראי להב הרצנו, אלעזר שטרן, שלי טל מירון , בועז טופורובסקי, יואב סגלוביץ’, מטי צרפתי, מיכל שיר, מאיר כהן, נאור שירי, משה טור פז, יסמין פרידמן, ולדימיר בליאק.
3.ynet 19.04 בית המשפט דחה את ערעור המשטרה על ההחלטה לשחרר ממעצר את קיבורקיאן מהאוניברסיטה העברית, שנעצרה בחשד להסתה לאחר שהאשימה את ישראל בביצוע השמדת עם בעזה והטילה ספק במעשי האונס ב-7 באוקטובר. (ח”כ אחמד טיבי תמך בקיבורקיאן)

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק:

amechad.info
09/01/2024

Blog, חוקי ישראל, מאגר החקיקה

שם חוק: חוק קליטת חיילים משוחררים, תשנ”ד 1994

11.תאריך כתיבת פוסט 03.01.24, דעות של מודרטור אישיות ולא קשורות לדעה של בעל אתר

הגדרת החוק: החוק קובע כי יינתן סיוע כספי עבור מי שהשלים, החל מ-1 בינואר 1994, לפחות 12 חודשי שירות חובה (או פחות מזה, אם שוחרר מטעמי בריאות) בצה”ל, במשמר הגבול, במשטרת ישראל או בשירות הלאומי-אזרחי.
למה לשנות: עידוד להתגייס לצה”ל או לבצע שירות לאומי לא חד משמעי
נגד רושם כי אנשים שלא השתתפו בצבא\שירות לאומית מקבלים הטבות דומות אם לא יותר גבוהות	בעד נותן לחיילים משוחררים הטבות כלליות סיוע בלימודים קידום תעסוקה דיור
מה צריך לשנות: העדפה חד משמעית בהטבות לאנשים שהיו בצבא, לחבר לחוק אזרחות (ראה הצעה) מטרת השינוי: שוויון בנטל, לעודד התערבות בין מגזרים.
מודרטור: שם ד”ר גוטניק

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק:

amechad.info
03/01/2024

Blog, הצעת חוק מאזרחים, חוקי ישראל, חקיקה בדיון בכנסת, מאגר החקיקה

תוכן האתר amechad.info

22.09.24

תוכן האתר amechad.info

	תאריך	מודרטור	תוכן
מאגר החקיקה
1	08.12.23	דר גוטניק	שינוי חוק: חוק לימוד חובה, 1949
2	08.12.23	דר גוטניק	שינוי חוק: חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע”ד-2014
4	16.12.23	דר אלחזוב	שינוי חוק: חוק הבטחת הכנסה, התשמ”א-1980
9	16.12.23	דר אלחזוב	שינוי חוק: חוק התחרות הכלכלית, תשמ”ח-1988 (פרק ד חוק 1988, תיקון 2019)
11	03.01.24	דר גוטניק	שינוי חוק: חוק קליטת חיילים משוחררים, תשנ”ד 1994
12	09.01.24	דר גוטניק	שינוי חוק: שלילת אזרחות ישראלי לאדם שהפר אמונים למדינת ישראלשם חוק: חוק האזרחות 1952. סעיף 11: סוגיית ביטול אזרחות.
13	10.01.24	לימור סולומון, פסיכותרפיסטית	שינוי חוק: חוק הלאום תאריך 2018כך שניתן להשתמש בחוק הלאום המקובל לכל המגזרים במדינת ישראל כבסיס להשבעת אמונים כחלק למתן אזרחות מלאה
14	10.03.24	דר גוטניק	אכיפת חוק: עונש פלילי הסתה מכוונת לשנאה דתית
15	24.01.24	דר גוטניק	אחריות מוגברת ביזוי סמלי מדינת ישראל (חוק הדגל)
16	10.03.24	דר גוטניק	אכיפת חוק: (עמותות “סוכנים” זרים) חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה
20	03.06.24	ד”ר גוטניק	שינוי חוק יסוד: משאל עם (03.14)
21	16.06.24	ד”ר גוטניק	שינוי חוק הבחירות לכנסת, 1969, 136א
23	21.07.24	עו”ד זלנופולסקי	תיקון חוק הדרכונים (1952)
24	18.08.24	גיל ששון, פסיכותרפיסט’	שינוי חוק הפסיכולוגים, תשל”ז-1977
חקיקה בדיון בכנסת
7	24.12.23	רמי בליטנטל	על שולחן כנסת – הצעת חוק לשינוי חוק יסוד: השפיטה, למניעת פסילת חוק יסוד, על ידי ביהמ”ש המנהלי (בג”ץ).
8	24.12.23	רמי בליטנטל	על שולחן כנסת – הצעת חוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
10	22.12.23	מודרטור 3	שם חוק: תיקון לחוק שירות ביטחון
הצעת חוק מאזרחים
3	14.12.23	דר גוטניק	הצעת חוק: חינוך לגיל הרך
5	16.12.23	דר אלחזוב	הצעת חוק: יעילות ממשלה ומניעת “שוחד” פוליטי
6	23/12/23	לימור סולומון	הצעת חוק: הפעלת תחבורה ציבורית בשבת
17	31.03.24	עו”ד שטרן אירנה adv.shtern@gmail.com	הצעות חוק: כריתת ברית הנישואין בישראל
18	31.03.24	עו”ד שטרן אירנה adv.shtern@gmail.com	הצעות חוק: התרת נישואין בישראל
19	14.04.24	דיגור ניקולאידר גוטניק	שם פוסט: צורך כתיבה חוקה ישראל
22	17.07.24	מודרטור 4	שם פוסט: צורך בדיווח שנתי על הכנסות אחיד לכל אזרח מעל גיל 19

מחפשים מודרטורים שיכולים לכתוב פוסטים על חקיקה בישראל

דעות של מודרטור אישיות ולא קשורות לדעה של בעל אתר

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק:

amechad.info
27/12/2023

Blog, חוקי ישראל, חקיקה בדיון בכנסת

8.הצעת חוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים

תאריך כתיבת פוסט 24.12.23

המצב הקיים: הוועדה מורכבת מ 9 חבריים ונדרשת תמיכת לפחות 7 מהם, לשם אישור מינוי שופט, בכלל זה שופטי בית המשפט העליון. חברי הוועדה כיום: שר המשפטים (יו”ר), שר נוסף, 2 ח”כ (נהוג 1 מהאופוזיציה, אך תחת ממשלות נתניהו חרגו מהנוהג), נשיא ביהמ”ש העליון ושני שופטים נוספים, 2 נציגי לשכת עורכי הדין.
הצעת חוק – לתיקון חוק יסוד: השפיטה: הוועדה בחירת שופטי ביהמ”ש העליון תכלול 11 חברים: 3 שופטים (נשיא העליון ושני שופטי עליון שייבחרו על ידי חבר שופטיו), 3 שרים (אחד מהם שר המשפטים), 3 ח”כים מהקואליציה ושני ח”כים מהאופוזיציה. הצעת החוק מבקשת להעביר את הרוב הנדרש למינוי שופטים לרוב רגיל (6 חברי ועדה), כלומר להעביר שליטה מלאה במינוי שופטים לידי השולט בקואליציה, ללא צורך בהסכמת נציגי האופוזיציה ולגרוע חברות בוועדה את נציגי הציבור, מטעם לשכת עורכי הדין.
נגד מינוי שופטים בג”ץ תלוי במפלגות השלטון, סידור עבודה למקורבים ולא להתמחות מקצועית. חשש להטיית משפט. השיטה הקיימת יצרה חסימת אפשרות לבריתות בין חברי הוועדה, לשם מינוי שופטים. למעשה בשיטה הקיימת, לא ניתן למנות שופט ללא הסכמת הקואליציה, או השופטים, או נציגי הציבור מטעם לשכת עוה”ד. רק לאופוזיציה אין השפעה שכזו.	בעד מציעי ההצעה רואים בבחירות לכנסת כמנדט למינוי שופטי בתי המשפט, מתוך תפיסה כי על השיפוט להיעשות בהתאם ל”רצון העם”, המקבל את ביטויו בבחירות לכנסת.
מה לעשות: יש לדחות את הצעת רפורמה משפטית, שתעביר את השליטה ברשות השופטת, אל חברי הרשות המבצעת, שהם גם בעלי הרוב ברשות המחוקקת. מה צריך לשנות: יש להגדיל תקנים בבתי המשפט ולמנות בהקדם שופטים. המטרה: הפסקת עינוי הדין הנובע מהתמשכות ההליכים המשפטיים בישראל, על פני שנים.
מודרטור: רמי בליטנטל..

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק:

amechad.info
27/12/2023

Blog, חוקי ישראל, חקיקה בדיון בכנסת

7.הצעת חוק (רפורמה משפטית) לשינוי חוק יסוד: השפיטה, למניעת פסילת חוק יסוד, על ידי ביהמ”ש המנהלי (בג”ץ).( בג”ץ לא יכול לפסול חוק שיקרא “חוק יסוד”).

תאריך כתיבת פוסט 24.12.23

המצב הקיים: בית המשפט בשבתו כבג”ץ לא התערב עדיין בחקיקת חוקי יסוד, שאמורים היו להצטרף ולהיות חוקת המדינה. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי אינו מנוע מלעשות כן, במקרים שבהם הכנסת “עושה שימוש לרעה בסמכותה כרשות המכוננת”.
הצעת חוק – לתיקון חוק יסוד: השפיטה: בית המשפט (בג”ץ) יהיה מנוע מלפסול חוקי יסוד.
נגד ביקורת שיפוטית הינה מאבני היסוד וזו הדרך ליצור איזונים ובלמים, לכוחה הרב של הרשות המבצעת, המחזיקה ברוב ברשות המחוקקת (הפרדת רשויות לקויה ביותר בין השתיים). בקבלת הצעת החוק, תוכל הכנסת לחוקק כל חוק, תחת הכותרת “חוק יסוד” (כשריון – הגנה על כל האמור בחוק שיכלול את מילת הקסם “יסוד”, אף אם אין המדובר בחקיקה קונסטיצוציונית ושיעבור בכנסת ברוב של 61 ח”כ) בכלל זה חוקים שיפגעו בזכויות אדם, או שיסתרו חוקי יסוד אחרים, או שיעסקו בסוגיות ספציפיות ופרסונליות, אף אם אין המדובר בעקרונות יסוד ודי בכך כדי לזכות להגנה מפני ביקורת שיפוטית.	בעד מציעי ההצעה רואים בבחירות לכנסת כמנדט לחוקק חוקים בבית המחוקקים, מתוך עצמאות ועקרון הפרדת הרשויות. מקור סמכותה של הרשות השופטת, על פי המציעים, היא חוקי הכנסת ועל כן, אין הם יכולים לשים עצמם מעל מקור סמכותם.
מה לעשות: יש לדחות את הצעת החוק (רפורמה), שתשלול את יכולת הרשות השופטת לבקר את הרשות המחוקקת. מה צריך לשנות: לדחות את הצעת החוק. רצוי לקדם חקיקת חוקה לישראל. המטרה: הגברת הכוחות המאזנים ומרסנים את כוחן של הרשויות.
מודרטור: רמי בליטנטל

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק:

amechad.info
27/12/2023

Blog, הצעת חוק מאזרחים, חוקי ישראל

הפעלת תחבורה ציבורית בשבת

תאריך כתיבת פוסט 23/12/23

דעות של מודרטור אישיות ולא קשורות לדעה של בעל אתר 6.הצעת חוק: הפעלת תחבורה ציבורית בשבת
הגדרת החוק\מטרת חוק עכשיו: שמירות של “סטטוס קוו” (החלטות ממשלה המבוססות על הסטטוס קוו מלפני הקמת המדינה), אסור להפעיל תחבורה ציבורית, עונש כספי על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת למה לשנות: חוק שגורם לפילוג במגזרים השונים הרגשה של כפייה באורך חיים
נגד טענה על פגיעה ברגשות הציבור החרדי	בעד 1.הפסקת הפרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואי עמידה בתנאי פסקת ההגבלה 2. תשומת לב לרצון התושבים: בהרגלי הפנאי של האוכלוסייה וצרכיה התחבורתיים, מרכזי קניות הפתוחים בשבת, מספר הולך וגדל של ישראלים נוהג לבלות את יום השבת, אוגוסט 2022 75% מהציבור היהודי תומך בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת 4.הפסקה של פגיעה בשכבות החלשות 5.ירידה בתאונות הדרכים 6.ירידה במספר כלי הרכב על כבישי ישראל. 7.ירידה ברמת הנסועה בישראל . (מספר הקילומטרים שכלי רכב מנועי נסע בתקופה נתונה). 8.ירידה צפיפות גבוהה של כלי רכב בשל הצורך להתנייד גם בשבתות וחגים. 9.זכות לנגישות עבור אנשים עם מוגבלות.
מה צריך לשנות: 1.תחבורה חופשית לכל דורש בשבת. 2.ניוד חופשי בעזרת תחבורה ציבורית של כלל האזרחים, העורף וגישה של חיילים ואנשי מילואים וכוחות הביטחון במיוחד בעת הזו. מטרת השינוי: בישראל אין הגנה חוקתית ואין גם חוקי יסוד להגנה על זכויות אדם בסיסיות, המוגנות במיוחד מפני הפרה ומצוינות בחוקה של מדינות רבות. הדבר כולל העדר חוקי יסוד להגנה על חופש הביטוי, חופש ההתאספות, חופש ההתאגדות, חופש דת, חופש מצפון או שוויון בפני החוק. חוקי־יסוד אמורים לבטא את שני עקרונות היסוד של המדינה: יהודית ודמוקרטית, לבטא ערכים מרכזיים, להגדיר את הרשויות והיחסים ביניהן ולעגן את זכויות האדם, האזרח והמיעוט.
מודרטור: שם סולומון ליאור, פסיכותרפיסטית.

תחבורה ציבורית עובדת בשבת 21.12.23 וואלה: חיפה, אילת, בין עירוניים: ת”א-אילת, אילת-באר שבע, קריית שמונה-ת”א
מקור:
א.פתרון שמוסכם על רוב הציבור, וגם על רוב חלקי המפה הפוליטית. הפתרון הזה הוצע עוד בסוף שנות ה90- על ידי חבר הכנסת (דאז) נחום לנגנטל ולאחריו על ידי חברי הכנסת יוסי ביילין ואלכס לובוצקי. מאוחר יותר הוא עובד ופותח במסגרת המאמץ החוקתי שקיים המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואומץ גם על ידי הרב יעקב מדן ופרופ’ רות גביזון במסגרת המסמך הקרוי ‘אמנת גביזון מדן’.
ב.”הסטטוס קוו”: המתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת נסמכים עליו, אינו אלא מכתב ששלח דוד בן גוריון בשנת 1947, לאגודת ישראל.[2] במכתב זה כל שנאמר לגבי השבת היה כי יום המנוחה החוקי במדינה יהיה יום השבת.
ג.אין “חוק שבת”, היחס לשבת מוסדר בשלושה מקורות: חוק שעות עבודה ומנוחה, חוקי עזר עירוניים ופקודת התעבורה.
*.חוק יסוד: פקודת סדרי השלטון והמשפט, 1948 מס׳ 1 לשנת תש״ח – 1948 סעיף 6א
*.1951 “חוק שעות עבודה ומנוחה”, האוסר על העסקת יהודים בשבת.
בהמשך נוסף סעיף 9א, הקובע שבשבת “לא יעבוד בעל בית מלאכה בבית מלאכתו, ולא בעל מפעל תעשייה במפעלו, ולא יסחר בעל חנות בחנותו”.
*.תקנות התעבורה, התשכ”א.0920
*.בג”ץ 4494906 עיריית הרצליה נ’ שר התחבורה, 7 ביוני .6106
ד.נמצא על שולחן הכנסת:
*הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, פ/548/23 תאריך התש”ף–2020 ח”כ עודד פורר (ישראל ביתנו). אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר
*.התיקון לחוק שהציעו ח”כים מש”ס ירחיב את סמכויות שר התחבורה כך שיוכל לאסור לחלוטין תחבורה ציבורית בשבת, כולל יוזמות פרטיות.

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק:

amechad.info
24/12/2023

Blog, חוקי ישראל, חקיקה בדיון בכנסת

10.תיקון לחוק שירות ביטחון

דעות של מודרטור אישיות ולא קשורות לדעה של בעל אתר

תאריך כתיבת פוסט 22.12.23

שם חוק: תיקון לחוק שירות ביטחון
הגדרת שינוי: א.לימוד בישיבה נחשב שווה לשירות צבאי, חרדים לא חייבים לשרת בצבא, .ב.משך שירות צבאי לפי תפקיד בצבא שינוי לפי הצעת חוק: “גיל הפטור”, הגיל שגברים חרדים עוזבים ישיבה ויצאים לעבודה, ירד מ-26 (כפי שהוא כיום) לגיל 23-21 (עניין שבמחלוקת)
נגד אין שוויון הופך צבא “של עם” ל”צבא שכירים”, לכן אין לכפות למגזר אחד לשרת בכפייה (איום עונש פלילי למשתמטים) “צבא של עם” פירוש שצבא של כל האם כולל כל המגזרים ובני מיוט שגרים במדינת ישראל פגיעה ממשית בביטחון המדינה בהורדת כמות אנשים שמתגייסים לפי חוק	בעד: שירות חיוני\קרבי מקבל תגמול גבוה ומשרת יותר זמן שירות של חיילים עורפיים יקוצר בפועל לשנתיים (במקום 32 חודשים היום) שישרת בתפקידי לוחמים תקופת שירותם תהיה ממושכת יותר, עד שנתיים ושמונה חודשים, והם יקבלו תגמול נוסף, עד סכום של כ-6,000 ש”ח, בדומה לשכר המינימום במשק.
מה צריך לשנות: כל אזרחי המדינה מחוייבים לתרום דרך שירות צבאי, שירות לאומי או התנדבותשוויון בנטל יכול על כולם. מי שלא משתתף בנטל ישללו ממנו זכויות אזרחות.
מודרטור 3, לא סגורה לאיזו מפלגה שייכת

בוא לצ’אט הטלגרם שלנו כדי לדון, לשאול, לשתף את דעתך

לַחֲלוֹק: