הגדרה עכשיווית: חוק העונשין, תשל״ז–1977: פרק ח׳: סימן א׳2: עבירות שנאה: עבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור: העובר עבירה כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים, דינו – כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים
נגד שינוי הגבלת זכות יסודית של חופש הביטוי
בעד שינוי אווירה בישראל רגישה ביותר לדת, התייחסות יחידה ושווה לכל המגזרים ולכל הדתות שיפור מעמד של ישראל במבט בין לאומי
מה צריך לשנות: להגביר אכיפת חוק “הסתה מכוונת לשנאה דתית מטרה: להוריד מתח הקשור לדת ולשמור על זכות של דתיים של כל הדתות חשוב לציין: נושא רגיש: חופש העיסוק וחופש ביטוי מבחינת המודרטור שונים מהסתה לשנאה דתית: כפייה לא להשתמש בתחבורה בשבת ולדרוש לסגור חנויות לא כשרות בשבת (לחלל שבת) שונה לחלוטין מכניסה עם מוזיקה ביום הכיפורים לשכונה דתית או פתיחת חנות לא כשרה באמצע שכונה דתית בכוונה תחילה לפגוע ולהסית.
הגדרת החוק: חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי מעגן את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
למה לשנות: מדיר (מוציא) מיעוטים, התעלמות ממהות הדמוקרטיה הנקיה וממגילת העצמאות פוגע בשוויון ובמיוחד מערער את האיזון העדין שבין מדינה יהודית ודמוקרטית.
נגד שינוי חשש משינוי דמוגרפי
בעד שינוי חוק: 1.הניסוח הכללי בעבר,של מדינה יהודית ודמוקרטית הוא שאיפשר מרחב מחיה ראוי לכל אחד משני המושגים. השינוי בניסוח שומט את האיזון בין היהדות והדמוקרטיה. 2.הניסוח החדש מפר את עקרון השוויון, מדיר מיעוטים אשר חווים שישראל איננה “מדינתם”. תחושה זו מרחיקה רבים מתחושת השייכות וההזדהות עם המדינה. 3. סעיף נוסף מפלה בחוק קובע שהמדינה תפעל לקידום הקמה וביסוס של התיישבות יהודית תוך התעלמות ממי שאינם יהודים.
מה צריך לשנות:“הבעיה של חוק היסוד היא במה שאין בו: לא שוויון, לא דמוקרטיה ולא הכרזת העצמאות. על כן יש להוסיף לחוק היסוד קביעה מפורשת כי המדינה היא גם ביתם של כל המיעוטים החיים בה, ואת הזכות המפורשת לשוויון לכל אזרחי המדינה, ככתוב במגילת העצמאות” מטרת השינוי: 1.שמירה על דמוקרטיה/ שוויון/ זכויות זהות לכל אזרחי המדינה לשם תחושת שייכות ולאומיות אמיתית. 2. הפחתת הקיטוב בין מגזרים שונים לשם תחושת אחדות וגורל משותף.
מודרטור: שם לימור סלומון פסיכותרפיסטית
*.ניתן להשתמש בחוק הלאום המקובל לכל המגזרים במדינת ישראל כבסיס להשבעת אמונים כחלק למתן אזרחות מלאה כולל זכות הצבעה להיבחר לכנסת וזכות לקבל דרכון.
שם חוק: חוק האזרחות 1952. סעיף 11: סוגיית ביטול אזרחות.
הגדרה עכשיו: תנאים לשלילת אזרחות בישראל *.קבלת אזרחות במרמה – קבלת האזרחות הישראלית נעשתה במרמה, על סמך מסמכים ומידע כוזב. *.הפרת אמונים – האדם ביצע פעולות טרור, ריגול עבור מדינות אויב, ובגידה. *.מעמד קבע במדינה עוינת – קבלת אזרחות, או מעמד קבע במדינה עוינת כגון אירן, אפגניסטן, לוב, לבנון, עיראק, סוריה, פקיסטן, רצועת עזה, ועוד
נגד שינוי הגבלת האזרחות כזכות יסוד שמקבלים עד עכשיו ללא התייחסות לזכיות, חובות ואמון במדינת ישראל איסור על הזדהות או תמיכה עומד בניגוד לזכות יסודית של חופש הביטוי
בעד שינוי להקל על הליך ביטול האזרחות למי שתמך או הזדהה עם ארגון טרור. להוריד מטח רגשי קשה הקשור להסטה נגד ישראל ללא שום תגובה לדמוקרטיה וחוק.
מה צריך לשנות: להוסיף הזדהות ותמיכה בטרור לרשימה שבחוק: ביטול זכות לבחור ולהיבחר בכנסת, ביטול זכות לצאת מישראל עם דרכון ישראל (ניתן להשאיר זכות לצאת מישראל עם תעודת מעבר (לסה פאסה). מתן אזרחות מלאה (כולל זכות בחירות\להיבחר לכנסת וזכות קבלת דרכון) לאחר השבעת אמונים למדינת ישראל מטרה: לאחד את עם ישראל, מתן זכויות וחובות לאזרחים יהודים ואזרחים בני מיעוט שגרים בישראל
מודרטור: שם ד”ר גוטניק, פסיכיאטר ילדים מומחה.
המשך: 1.בית המשפט בפסק דין מ-2022 שבמקרים מסוימים ניתן לשלול אזרחות של מחבלים אשר ביצעו פיגועים. למי נשלל אזרחות ולמה? נסדר רשימה בהמשך 2.ישראל היום,ערוץ 13 19/2/2024 ח”כ עופר כסיף (תמיכתו בתביעה נגד ישראל בהאג) הצבעה: כסיף נשאר בכנסת: רשימה ח”כים שהתנגדו או לא הצביעו כי כסיף יודח מכנסת (כל אחד יכול להחליט לעצמו: האם היה נכון או לא, נושא שלילת אזרחות חשוב לעתיד מדינת ישראל) המחנה הממלכתי: בני גנץ, גדי איזנקוט, אלון שוסטר, אורית פרקש הכהן, מיכאל ביטון, מתן כהנא. יש עתיד: יאיר לפיד, רם בן ברק, מירב כהן, קארין אלהרר, יוראי להב הרצנו, אלעזר שטרן, שלי טל מירון , בועז טופורובסקי, יואב סגלוביץ’, מטי צרפתי, מיכל שיר, מאיר כהן, נאור שירי, משה טור פז, יסמין פרידמן, ולדימיר בליאק. 3.ynet 19.04 בית המשפט דחה את ערעור המשטרה על ההחלטה לשחרר ממעצר את קיבורקיאן מהאוניברסיטה העברית, שנעצרה בחשד להסתה לאחר שהאשימה את ישראל בביצוע השמדת עם בעזה והטילה ספק במעשי האונס ב-7 באוקטובר. (ח”כ אחמד טיבי תמך בקיבורקיאן) 4.אזיז ניסנוב, אלכסנדר סדיקוב, יגאל ניסן, ויצ’סלב גושצ’ין ויבגני יופה, ושני קטינים. החשודים בריגול למדינות אויב: צילמו מתקנים ביטחוניים, בהם בסיס רמת דוד, בסיס גלילות. הם ריגלו אחרי בא”ח גולני לפני מתקפת הכטב”ם בה נהרגו 4 לוחמים ונפצעו עשרות. (וואלה, הודיה רן, עודכן לאחרונה: 21.10.2024 , כתב אישום תפ”ח /24, פמ”ח: 4646/24)
הכותב מייצג את דעותיו האישיות ובאחריותו האישית בלבד, ואינו מייצג את דעותיו של בעל אתר.
תאריך כתיבת פוסט 16.11.24
הגדרת החוק: החוק קובע כי יינתן סיוע כספי עבור מי שהשלים לפחות 12 חודשי שירות חובה (או פחות מזה, אם שוחרר מטעמי בריאות) בצה”ל, במשמר הגבול, במשטרת ישראל או בשירות הלאומי-אזרחי. נותן לחיילים משוחררים הטבות כלליות (סיוע בלימודים, קידום תעסוקה, דיור) ללא הבדל משמעותי בין הטבות שמקבלים חיילים משוחררים לבין מגזרים מסויימים בישראל שלא מתגייסים
למה לשנות: עידוד משמעותי וחד משמעי להתגייס לצה”ל או לבצע שירות לאומי
נגד שינוי המשך מצב הנוכחי מבדיל אזרחי ישראל לסוג א\ב.נגד שינוי המשך מצב הנוכחי מבדיל אזרחי ישראל לסוג א\ב.
בעד שינוי: גיוס יותר אזרחים נותן לצבא יותר חופש פעולה למשתמטים מגיוס איום בפלילי אנשים שלא השתתפו בצבא\שירות לאומית (מגזר ערבי, משפחות חרדים עם הרבה ילדים) מקבלים הטבות דומות אם לא יותר גבוהות
מה צריך לשנות: העדפה חד משמעית בהטבות לאנשים שהיו בצבא: מענק ראשון אחרי סיום צבא (שירות קרבי): מתן אדמות חינם באזורים עדיפות (כולל מענק לפיתוח אדמות) מענק שני: סילוק משכנתא לאחר סיום תקופה מילואים\לחיילים שנפצעו או נהרגו בזמן שירות צבאי. מתן סבסוד משמעותי למשכנתא לתווך עד סוף תקופה מילואים נמוכה מגובה שכירות באזור. ביטול מענקים: חובה לגור באזור לפחות עד סוף תקופה מילואים מטרת השינוי: עידוד להתגייס לכל המגזרים, שוויון בנטל, לעודד התערבות בין מגזרים.
שם חוק: חוק התחרות הכלכלית, תשמ”ח-1988 (פרק ד חוק 1988, תיקון 2019)
הגדרת חוק: “מונופולין” ייחשב ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקה וגם כוח שוק משמעותי
נגד חוק מונופולין לא עובד, מביא ליוקר מחיה
בעד
למה לשנות: חוק הנוכחי מביא ליוקר מחיהמה צריך לשנות: כל חברה שתופסת 30% של חוק נכנסת להשגחה צמודהמטרת השינוי: הורדת יוקר המחיהשווין עסקיטיפול בשכבות החלשות
הגדרת חוק: יש לשלם קצבה לכל אדם ומשפחה בישראל, שאין בכוחם להבטיח לעצמם הכנסה למחיה.
נגד מאפר ניצול קופת מדינה לאנשים שאינם זכאים לקבלת סיוע
בעד כל בן אדם שאינו יכול להתפרנס מקבל כסף לחיים
למה לשנות: שכבה שלמה של אנשים שלא עבדו יום אחד בשנים האחרונותלא משתתפים במאגרי עבודה של המדינהשכבה של אנשים שעובדים ללא תשלום מס (בשחור) מה צריך לשנות: להחליף מושג הפתחת הכנס למושג השלמת הכנסה: אנשים שלא נמצאים במעגל עבודה מעל חצי שנה חייבים לצאת לעבודה בשליחת של לשכת עבודה עם השלמת הכנסה מקופת המדינה מטרת השינוי: שוויון בנטל, חיזוק שכבה חלשה
1.3 שינוי חוק האזרחות, תשי”ב-1952 קובע מהם התנאים לקבלת מעמד האזרחות במדינת ישראל.
הגדרת החוק עכשיו: בישראל האזרחות עוברת בירושה מהורים לילדיהם, בלי קשר למקום הלידה. עילות מסוימות בודדות מאפשרות שלילה של אזרחות. למה לשנות: נותן אפשרות להיבחן לכנסת גם מתנגדים לקיום מדינת ישראל
בעד שינוימתנגדים לעקרונות קיום מדינת ישראל ומתנגדים לשוויון בנטל מקבלים זכויות לבחור ולהיבחר לכנסת.
נגד שינוינותן לכל תושבי ישראל מכל המגזרים זכויות פוליטיות שוות
מה צריך לשנות: אזרחות מלאה (כל זכויות כולל זכות בחירה) רק למשמתייב ומשביע למדינת ישראל ומבצע שירות לאומי. אזרחות חלקית (אזרחות חלקית כל הזכויות מחוץ לזכות בחירה) למי שמסרב להשביעה לחוק שירות לאומית לפי בחירה ולא לפי מצב גופני\נפשי שלא מאפשר לעשות שירות לאומימטרת השינוי: לאחד את עם ישראל דרך שוויון בנטל, לחבר בין מגזרים שונים.
הגדרת החוק: ליצור מסלול לשירות לאומי-אזרחי לבחורי ישיבות מעל גיל 21, כתחליף לשירות בצה”ל.
נגד הצאת חוק “נגד המגזר החרדי“
בעד שוויון בנטל
למה לשנות: רוח של חוק נגד מגזר חרדי ולא מתייחס לשאר אזרחי מדינה (כולל ערבים) מה צריך לשנות: לכל אזרחים במדינת ישראל זהויות וחובות שוות, לכולם חובה שוויון בנטללחבר לקבלת אזרחות מלאה או אזרחות חלקית (אזרחות חלקית כל הזכויות מחוץ לזכות בחירה) למי שמסרב לחוק לפי בחירה ולא לפי מצב גופני\נפשי שלא מאפשר לעשות שירות לאומילא לתת עונש פלילי למי מסרב לחוקמטרת השינוי: לאחד את עם ישראל דרך שוויון בנטל, לחבר בין מגזרים שונים
הגדרת חוק: בישראל מתקיים חינוך חובה – כל ילד בישראל חייב להיות במסגרת חינוך.
נגד אין תוכנית שווה ויחידה לילדים ממגזרים שוניםלא מאפשר חיבור שיטתי ומתוכנן בין מגזרים שוניםמוסד חינוך לא מחויב בתוכנית לימודי הליבה כדי לקבל מימון מהמדינה
בעד מטרה: לכל ילדי המדינה לתת הזדמנות שווההמדינה מממנת לימודים רק במוסד חינוכי מוכרנותנת למיעוטים במדינה ומגזרים שונים לתת חינוך לילדים לפי אורח החיים של מיעוט.
למה לשנות: מערכת חינוך הנוכחית לא מאחדת אלא מחלקת אותו לפלגים שונים. גורמת לפערים לימודיים בין המגזרים. מה צריך לשנות: להגדיר לימודי ליבה שווים לכל המגזרים ולכל המוסדות במדינת ישראללתת מימון מדינה רק למוסדות העונות לקריטריונים מוסד לימודי מוכר נמצא בפיקוח המדינהמטרת השינוי: לאחד את עם ישראל דרך חינוך, לחבר בין מגזרים שונים
