Your blog category
תאריך כתיבת פוסט 10.03.24
| הגדרה עכשיווית: חובה לציין את העובדה שעיקר מימונן עמותה ומתרתיה של מדינה זרה | |
| נגד | בעד עם חייב לדעת מי “משפיע” על דעות פוליטיות של “אנשי הציבור” |
| מה צריך לשנות: לפרסם רשימה עמותות “סוכנים” זרים, להגביר אכיפת חוק ומודעות ציבור כי הדעה ש”מי שמשלם יכול גם להשפיע” מטרה: החלטות ודעות הציבור לא תלויות במדינות זרות ועונות לצרכיי של עם ישראל | |
| מודרטור: שם ד”ר גוטניק. | |
לַחֲלוֹק:
תאריך כתיבת פוסט 24/01/24
| שם חוק: חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש”ט–1949, סעיף 5, שינוי 2016 חוק העונשין (פגיעה בדגל או בסמל של מדינה ידידותית), סעיף 167 | |
| הגדרה עכשיו: פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה: *.מאסר עד שלוש שנים *.קנס עד 58,400 שקלים חדשים | |
| נגד שינוי איסור על פגיעה בדגל עומד בניגוד לזכות יסודית של חופש הביטוי | בעד שינוי להקל על הליך ענישה ושקיפות להוריד מתח רגשי קשה הקשור לפגיעה בסמל מדינת ישראל, הסתה נגד ישראל ללא שום תגובה לדמוקרטיה וחוק. הגברת משמעות הדגל כסמל של העם היהודי ומדינת ישראל |
| מה צריך לשנות: לעשות שקיפות ואחידות בענישה על ביזוי דגל מדינת ישראל מטרה: לאחד את עם ישראל, לתת לדגל מדינת ישראל סמל המקורי לעם ישראל | |
| מודרטור: שם ד”ר גוטניק, פסיכיאטר ילדים מומחה. סיכום: נכון להיום (19.10.24 אין אכיפה חוק הדגל! תאריך\מקרה\פסק דין, שם חוקר, שם שופט 1 ice 09.08.22 המשטרה עצרה לחקירה ברשל”ץ עובד בניין בחשד לביזוי דגל מדינת ישראל: תושב פזורה הבדואית 2 Mynet ירושליים 21.11.23 צוות הניקיון של בית הספר ממ”ד גבעת מרדכי, ירושליים, שמגיע בשעות הלילה השחית דגל ישראל 3 23.01.24 גבר מכפר קובר מגזר ערבי תלש דגל מאוטו שהיה בפקק צומת רס-כרכר 4 30/01/24 intelnews ירושליים: אישה הורידה דגל ישראל ממכוניות, נעצרה על ידי משטרה | |
לַחֲלוֹק:
תאריך כתיבת פוסט 10.03.24
| הגדרה עכשיווית: חוק העונשין, תשל״ז–1977: פרק ח׳: סימן א׳2: עבירות שנאה: עבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור: העובר עבירה כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים, דינו – כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים | |
| נגד שינוי הגבלת זכות יסודית של חופש הביטוי | בעד שינוי אווירה בישראל רגישה ביותר לדת, התייחסות יחידה ושווה לכל המגזרים ולכל הדתות שיפור מעמד של ישראל במבט בין לאומי |
| מה צריך לשנות: להגביר אכיפת חוק “הסתה מכוונת לשנאה דתית מטרה: להוריד מתח הקשור לדת ולשמור על זכות של דתיים של כל הדתות חשוב לציין: נושא רגיש: חופש העיסוק וחופש ביטוי מבחינת המודרטור שונים מהסתה לשנאה דתית: כפייה לא להשתמש בתחבורה בשבת ולדרוש לסגור חנויות לא כשרות בשבת (לחלל שבת) שונה לחלוטין מכניסה עם מוזיקה ביום הכיפורים לשכונה דתית או פתיחת חנות לא כשרה באמצע שכונה דתית בכוונה תחילה לפגוע ולהסית. | |
| מודרטור: שם ד”ר גוטניק | |
לַחֲלוֹק:
תאריך כתיבת פוסט 10.01.24
| הגדרת החוק: חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי מעגן את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. | |
| למה לשנות: מדיר (מוציא) מיעוטים, התעלמות ממהות הדמוקרטיה הנקיה וממגילת העצמאות פוגע בשוויון ובמיוחד מערער את האיזון העדין שבין מדינה יהודית ודמוקרטית. | |
| נגד שינוי חשש משינוי דמוגרפי | בעד שינוי חוק: 1.הניסוח הכללי בעבר,של מדינה יהודית ודמוקרטית הוא שאיפשר מרחב מחיה ראוי לכל אחד משני המושגים. השינוי בניסוח שומט את האיזון בין היהדות והדמוקרטיה. 2.הניסוח החדש מפר את עקרון השוויון, מדיר מיעוטים אשר חווים שישראל איננה “מדינתם”. תחושה זו מרחיקה רבים מתחושת השייכות וההזדהות עם המדינה. 3. סעיף נוסף מפלה בחוק קובע שהמדינה תפעל לקידום הקמה וביסוס של התיישבות יהודית תוך התעלמות ממי שאינם יהודים. |
| מה צריך לשנות:“הבעיה של חוק היסוד היא במה שאין בו: לא שוויון, לא דמוקרטיה ולא הכרזת העצמאות. על כן יש להוסיף לחוק היסוד קביעה מפורשת כי המדינה היא גם ביתם של כל המיעוטים החיים בה, ואת הזכות המפורשת לשוויון לכל אזרחי המדינה, ככתוב במגילת העצמאות” מטרת השינוי: 1.שמירה על דמוקרטיה/ שוויון/ זכויות זהות לכל אזרחי המדינה לשם תחושת שייכות ולאומיות אמיתית. 2. הפחתת הקיטוב בין מגזרים שונים לשם תחושת אחדות וגורל משותף. | |
| מודרטור: שם לימור סלומון פסיכותרפיסטית | |
לַחֲלוֹק:
תאריך 09/01/24
| שם חוק: חוק האזרחות 1952. סעיף 11: סוגיית ביטול אזרחות. | |
| הגדרה עכשיו: תנאים לשלילת אזרחות בישראל *.קבלת אזרחות במרמה – קבלת האזרחות הישראלית נעשתה במרמה, על סמך מסמכים ומידע כוזב. *.הפרת אמונים – האדם ביצע פעולות טרור, ריגול עבור מדינות אויב, ובגידה. *.מעמד קבע במדינה עוינת – קבלת אזרחות, או מעמד קבע במדינה עוינת כגון אירן, אפגניסטן, לוב, לבנון, עיראק, סוריה, פקיסטן, רצועת עזה, ועוד | |
| נגד שינוי הגבלת האזרחות כזכות יסוד שמקבלים עד עכשיו ללא התייחסות לזכיות, חובות ואמון במדינת ישראל איסור על הזדהות או תמיכה עומד בניגוד לזכות יסודית של חופש הביטוי | בעד שינוי להקל על הליך ביטול האזרחות למי שתמך או הזדהה עם ארגון טרור. להוריד מטח רגשי קשה הקשור להסטה נגד ישראל ללא שום תגובה לדמוקרטיה וחוק. |
| מה צריך לשנות: להוסיף הזדהות ותמיכה בטרור לרשימה שבחוק: ביטול זכות לבחור ולהיבחר בכנסת, ביטול זכות לצאת מישראל עם דרכון ישראל (ניתן להשאיר זכות לצאת מישראל עם תעודת מעבר (לסה פאסה). מתן אזרחות מלאה (כולל זכות בחירות\להיבחר לכנסת וזכות קבלת דרכון) לאחר השבעת אמונים למדינת ישראל מטרה: לאחד את עם ישראל, מתן זכויות וחובות לאזרחים יהודים ואזרחים בני מיעוט שגרים בישראל | |
| מודרטור: שם ד”ר גוטניק, פסיכיאטר ילדים מומחה. | |
לַחֲלוֹק:
הכותב מייצג את דעותיו האישיות ובאחריותו האישית בלבד, ואינו מייצג את דעותיו של בעל אתר.
תאריך כתיבת פוסט 16.11.24
| הגדרת החוק: החוק קובע כי יינתן סיוע כספי עבור מי שהשלים לפחות 12 חודשי שירות חובה (או פחות מזה, אם שוחרר מטעמי בריאות) בצה”ל, במשמר הגבול, במשטרת ישראל או בשירות הלאומי-אזרחי. נותן לחיילים משוחררים הטבות כלליות (סיוע בלימודים, קידום תעסוקה, דיור) ללא הבדל משמעותי בין הטבות שמקבלים חיילים משוחררים לבין מגזרים מסויימים בישראל שלא מתגייסים | |
| למה לשנות: עידוד משמעותי וחד משמעי להתגייס לצה”ל או לבצע שירות לאומי | |
| נגד שינוי המשך מצב הנוכחי מבדיל אזרחי ישראל לסוג א\ב.נגד שינוי המשך מצב הנוכחי מבדיל אזרחי ישראל לסוג א\ב. | בעד שינוי: גיוס יותר אזרחים נותן לצבא יותר חופש פעולה למשתמטים מגיוס איום בפלילי אנשים שלא השתתפו בצבא\שירות לאומית (מגזר ערבי, משפחות חרדים עם הרבה ילדים) מקבלים הטבות דומות אם לא יותר גבוהות |
| מה צריך לשנות: העדפה חד משמעית בהטבות לאנשים שהיו בצבא: מענק ראשון אחרי סיום צבא (שירות קרבי): מתן אדמות חינם באזורים עדיפות (כולל מענק לפיתוח אדמות) מענק שני: סילוק משכנתא לאחר סיום תקופה מילואים\לחיילים שנפצעו או נהרגו בזמן שירות צבאי. מתן סבסוד משמעותי למשכנתא לתווך עד סוף תקופה מילואים נמוכה מגובה שכירות באזור. ביטול מענקים: חובה לגור באזור לפחות עד סוף תקופה מילואים מטרת השינוי: עידוד להתגייס לכל המגזרים, שוויון בנטל, לעודד התערבות בין מגזרים. | |
| הכותב: עו”ד’ (שמו שמור במערכת) מס 5 , ד”ר גוטניק | |
הטבות לחיילים משוחררים
1.
2.
3.
https://www.ice.co.il/consumerism/news/article/1036988
03.01.24 הטבות לחיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי התקבל מ”הגג” מרכז הכוונה תעסוקתי לצעירים
לַחֲלוֹק:
19.10.24
26.02.25
| צורך שינוי בחוק הקיים | |
| חוק שנמצא בדיון בכנסת | |
| הצעת חוק מאזרחים |
| 1.חוקי יסוד (משפעים על מערכת פוליטית) | |
| 1.1 | צורך כתיבה חוקה ישראל ד”ר גוטניק, ניקולי דיגור |
| 1.2 | שינוי חוק: חוק הלאום תאריך 2018 לימור סולומון, פסיכותרפיסטית בעד שינוי חוק |
| 1.3 | שינוי חוק האזרחות, תשי”ב-1952, ד”ר גוטניק בעד שינוי חוק |
| 1.4 | שינוי חוק: סוגיית ביטול אזרחות: חוק האזרחות 1952, סעיף 11 ד”ר גוטניק בעד שינוי חוק |
| 1.5 | שינוי חוק יסוד: משאל עם (03.14), ד”ר גוטניק בעד שינוי חוק |
| 1.6 | שינוי חוק הבחירות לכנסת, 1969, 136א ד”ר גוטניק בעד שינוי חוק |
| 1.7 | הצעת חוק שינוי חוק היסוד: השפיטה, למניעת פסילת חוק יסוד, על ידי ביהמ”ש המנהלי (בג”ץ), (מודרטור רמי בלומנטל נגד רפורמה משפטית) |
| 1.8 | הצעת חוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים (מודרטור רמי בלומנטל נגד רפורמה משפטית) |
| 1.9 | הצעת חוק: יעילות ממשלה ומניעת “שוחד” פוליטי |
| 1.10 | צורך לשנות: הגברת סף הנדרש להגשת עתירה (פנייה) לבג”ץ (זכות העמידה) |
| 1.11 | צורך לשנות: שיטה בחירות השופטי בג”ץ ונשיא בג”ץ לפי שיטה “סניאוריטי” |
| 2.כלכלה | |
| 2.1 | שינוי חוק הבטחת הכנסה, התשמ”א-1980, דר אלחזוב |
| 2.2 | אכיפת חוק התחרות הכלכלית, תשמ”ח-1988 (פרק ד חוק 1988, תיקון 2019), דר אלחזוב |
| 2.3 | שם פוסט: צורך בדיווח שנתי על הכנסות אחיד לכל אזרח מעל גיל 19 מודרטור 4 |
| 3.ביטחון | |
| 3.1 | שם חוק: תיקון לחוק שירות ביטחון (מודרטור נגד שינוי חוק) |
| 3.2 | שינוי חוק: חוק קליטת חיילים משוחררים, תשנ”ד 1994 ד”ר גוטניק בעד שינוי חוק |
| 3.3 | שינוי חוק: חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע”ד-2014 ד”ר גוטניק בעד שינוי חוק |
| 4.חינוך | |
| 4.1 | שינוי חוק: חוק לימוד חובה, 1949 ד”ר גוטניק בעד שינוי חוק |
| 4.2 | הצעת חוק: חינוך לגיל הרך ד”ר גוטניק בעד שינוי חוק |
| 5.תחבורה | |
| 5.1 | הצעת חוק: הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, לימור סולומון |
| 6.דיני משפחה | |
| 6.1 | הצעות חוק: כריתת ברית הנישואין בישראל, עו”ד שטרן אירנה adv.shtern@gmail.com |
| 6.2 | הצעות חוק: התרת נישואין בישראל, עו”ד שטרן אירנה adv.shtern@gmail.com |
| 7.חוק פלילי | |
| 7.1 | אכיפת חוק: עונש פלילי הסתה מכוונת לשנאה דתית, ד”ר גוטניק |
| 7.2 | אחריות מוגברת ביזוי סמלי מדינת ישראל (חוק הדגל) ד”ר גוטניק |
| 7.3 | אכיפת חוק: (עמותות “סוכנים” זרים) חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרהד”ר גוטניק |
| 8.שונים | |
| 8.1 | תיקון חוק הדרכונים (1952), עו”ד זלנופולסקי |
| 8.2 | שינוי חוק הפסיכולוגים, תשל”ז-1977, גיל ששון, פסיכותרפיסט’ |
מחפשים מודרטורים שיכולים לכתוב פוסטים על חקיקה בישראל
דעות של מודרטור אישיות ולא קשורות לדעה של בעל אתר
לַחֲלוֹק:
תאריך כתיבת פוסט 24.12.23
| המצב הקיים: הוועדה מורכבת מ 9 חבריים ונדרשת תמיכת לפחות 7 מהם, לשם אישור מינוי שופט, בכלל זה שופטי בית המשפט העליון. חברי הוועדה כיום: שר המשפטים (יו”ר), שר נוסף, 2 ח”כ (נהוג 1 מהאופוזיציה, אך תחת ממשלות נתניהו חרגו מהנוהג), נשיא ביהמ”ש העליון ושני שופטים נוספים, 2 נציגי לשכת עורכי הדין. | |
| הצעת חוק – לתיקון חוק יסוד: השפיטה: הוועדה בחירת שופטי ביהמ”ש העליון תכלול 11 חברים: 3 שופטים (נשיא העליון ושני שופטי עליון שייבחרו על ידי חבר שופטיו), 3 שרים (אחד מהם שר המשפטים), 3 ח”כים מהקואליציה ושני ח”כים מהאופוזיציה. הצעת החוק מבקשת להעביר את הרוב הנדרש למינוי שופטים לרוב רגיל (6 חברי ועדה), כלומר להעביר שליטה מלאה במינוי שופטים לידי השולט בקואליציה, ללא צורך בהסכמת נציגי האופוזיציה ולגרוע חברות בוועדה את נציגי הציבור, מטעם לשכת עורכי הדין. | |
| נגד מינוי שופטים בג”ץ תלוי במפלגות השלטון, סידור עבודה למקורבים ולא להתמחות מקצועית. חשש להטיית משפט. השיטה הקיימת יצרה חסימת אפשרות לבריתות בין חברי הוועדה, לשם מינוי שופטים. למעשה בשיטה הקיימת, לא ניתן למנות שופט ללא הסכמת הקואליציה, או השופטים, או נציגי הציבור מטעם לשכת עוה”ד. רק לאופוזיציה אין השפעה שכזו. | בעד מציעי ההצעה רואים בבחירות לכנסת כמנדט למינוי שופטי בתי המשפט, מתוך תפיסה כי על השיפוט להיעשות בהתאם ל”רצון העם”, המקבל את ביטויו בבחירות לכנסת. |
| מה לעשות: יש לדחות את הצעת רפורמה משפטית, שתעביר את השליטה ברשות השופטת, אל חברי הרשות המבצעת, שהם גם בעלי הרוב ברשות המחוקקת. מה צריך לשנות: יש להגדיל תקנים בבתי המשפט ולמנות בהקדם שופטים. המטרה: הפסקת עינוי הדין הנובע מהתמשכות ההליכים המשפטיים בישראל, על פני שנים. | |
| מודרטור: רמי בליטנטל.. | |
לַחֲלוֹק:
תאריך כתיבת פוסט 24.12.23
| המצב הקיים: בית המשפט בשבתו כבג”ץ לא התערב עדיין בחקיקת חוקי יסוד, שאמורים היו להצטרף ולהיות חוקת המדינה. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי אינו מנוע מלעשות כן, במקרים שבהם הכנסת “עושה שימוש לרעה בסמכותה כרשות המכוננת”. | |
| הצעת חוק – לתיקון חוק יסוד: השפיטה: בית המשפט (בג”ץ) יהיה מנוע מלפסול חוקי יסוד. | |
| נגד ביקורת שיפוטית הינה מאבני היסוד וזו הדרך ליצור איזונים ובלמים, לכוחה הרב של הרשות המבצעת, המחזיקה ברוב ברשות המחוקקת (הפרדת רשויות לקויה ביותר בין השתיים). בקבלת הצעת החוק, תוכל הכנסת לחוקק כל חוק, תחת הכותרת “חוק יסוד” (כשריון – הגנה על כל האמור בחוק שיכלול את מילת הקסם “יסוד”, אף אם אין המדובר בחקיקה קונסטיצוציונית ושיעבור בכנסת ברוב של 61 ח”כ) בכלל זה חוקים שיפגעו בזכויות אדם, או שיסתרו חוקי יסוד אחרים, או שיעסקו בסוגיות ספציפיות ופרסונליות, אף אם אין המדובר בעקרונות יסוד ודי בכך כדי לזכות להגנה מפני ביקורת שיפוטית. | בעד מציעי ההצעה רואים בבחירות לכנסת כמנדט לחוקק חוקים בבית המחוקקים, מתוך עצמאות ועקרון הפרדת הרשויות. מקור סמכותה של הרשות השופטת, על פי המציעים, היא חוקי הכנסת ועל כן, אין הם יכולים לשים עצמם מעל מקור סמכותם. |
| מה לעשות: יש לדחות את הצעת החוק (רפורמה), שתשלול את יכולת הרשות השופטת לבקר את הרשות המחוקקת. מה צריך לשנות: לדחות את הצעת החוק. רצוי לקדם חקיקת חוקה לישראל. המטרה: הגברת הכוחות המאזנים ומרסנים את כוחן של הרשויות. | |
| מודרטור: רמי בליטנטל | |
לַחֲלוֹק:
