מטרה: להביא לידי ציבור בצורה תמציתית ונגישה, חוקים והצעות חוק מרכזיות, שמשפיעות על עתיד מדינת ישראל.
שכל אזרח בישראל יוכל לבדוק, לבחון ולהחליט על עקרונות, אמונות, ערכים ובסוף חוקים, שיקבעו על מה מושתתת מדינת ישראל, מבחינתו, על מה לא יוותר בדעותיו האישיים שלו.
החזון שלנו, שייבנה מחנה משותף מחודש עבור כל אזרחי מדינת ישראל.
עבור אלה, שיסכימו שחובות וזכויות של כולם יהיו שווים, ללא קשר למגדר או מגזר כלשהו או כל השתייכות קבוצתית אחרת.
מטרה: להביא לידי ציבור בצורה תמציתית ונגישה, חוקים והצעות חוק מרכזיות, שמשפיעות על עתיד מדינת ישראל.
שכל אזרח בישראל יוכל לבדוק, לבחון ולהחליט על עקרונות, אמונות, ערכים ובסוף חוקים, שיקבעו על מה מושתתת מדינת ישראל, מבחינתו, על מה לא יוותר בדעותיו האישיים שלו.
החזון שלנו, שייבנה מחנה משותף מחודש עבור כל אזרחי מדינת ישראל.
עבור אלה, שיסכימו שחובות וזכויות של כולם יהיו שווים, ללא קשר למגדר או מגזר כלשהו או כל השתייכות קבוצתית אחרת.
1. הסבר פשות (20 משפטים כולל בעד ונגד) על חקיקה
2. יכולת לתת הסבר הרציאונלי מכל זירות פוליות
3. יכולת לתת הסבר של אנשים שונים בלי התייחסות אישית.
4. רק מודרטור רשאי לשנות פוסט (ניתן לפנות למודרת אישית ולהציע שינוי פוסט)
5. כל אזרח יכול לפנות לבעלי אתר ולהציע לכתוב פוסט בהתאם לכללי אתר.
1. למה עלה רעיון:
2. קושי בהבנת חוקים בישראל והשפעה לאנשים מהשורה
3. הבחירה ישאלים מעופיינת באמוציאונליות ולא ברציאונוליות
4. חוקה להתפתחות הסטרטגית ולא רק להחלטות לזמן קצר, יכולת להבין מה העתיד שלנו מבחינת חקיקה
יכולת הציבור הרחב להביע את דעתו על החקיקה.
1. כל אזרח יכול להיות מודרטור אתר ולכתוב \ לשתף בפוסטים על חקיקה
2. אתר זה אינו קשור לאף מפלגה, מדובר בזרם ציבור שמגיע מחזון משותף
3. לשקף “תוכניות והבטחות” של מפלגות לפני בחירות ומה קורה בפועל
4. לייצר הסבר פשוט לפני בחירות על הבדלים בין מפלגות
5. לבדוק קמה הצאות מהאתר יתקבלו ואם לא התקבלו הסבר מדוע
1. אין פורום (לכן לא מלכלכים אחד על השני כמו בפורומים אחרים)
2. אין התייחסות אישיות של מודרטורים כיוון הסבר איך משפיע לאנשים
3. פוסט קצר וברור
4. כל אחד יכול לשתף פוסטים ורשתות חברתיות וכך להשפיע על עתיד של מדינת ישראל
1. דר גוטניק יגאל
2. דר אלחזוב אלקס
3. רמי בליטנטל
4. מודרטור 3
5. לימור סולומון, פסיכותרפיסטית
6. מחפשים שותפים
חדשות
8.1.שם פוסט: תיקון חוק הדרכונים (1952)
דעות של מודרטור אישיות ולא קשורות לדעה של בעל אתר
תאריך כתיבת פוסט 21.07.24
| למה לשנות מצב קיים: קיום שני מסמכי נסיעה שונים המאפשרים מעבר גבול (דרכון ישראלי ותעודת מעבר): תעודת מעבר (לסה פסה) לא קיים במדינות אחרות: יוצר בלבול בגורמים בחו”ל, לא מוכר לפקידים בגבול יוצר אפליה בכך שמייצר סוגים שונים של אזרחים ומגביל את חופש תנועתם | |
| עכשיו: א.תעודת מעבר במקום דרכון לאומי ניתן להנפיק לאזרחים ישראלים בנסיבות הבאות: *.עולים חדשים במשך שנה ראשונה לאחר העלייתם *.אזרחים שזמן שהייתם בארץ לא עונה לקריטריונים לקבלת דרכון. ב.תעודת מעבר ניתן להנפיק גם למי שאינו אזרח ישראלי *.אזרחים זרים הנמצאים בהליך איחוד משפחות בעלי אשרה א/5 (ילדים דור 4 ליהודים, הורים קשישים ובודדים, ילדים מנישואים הקודמים של בני זוג זרים של אזרחי ישראל) או תושבי קבע. *.תושבים זרים או חסרי אזרחות, שלא יכולים לקבל דרכון זר (סכנת חיים לחזור למדינת מוצא, אין נציגות מדינת מוצאם בישראל וכד’) ופליטים. ב.קריטריאונים לקבלת דרכון: *.לאחר שנה ראשונה ועד 5 שנים שהייה בארץ עולים חדשים זכאים לקבל דרכון ל-5 שנים (בכפוף ל-75% זמן שהיה בישראל) *.אם בקשה לדרכון הוגשה לאחר 5 שנים מהעלייה, עולה חדש חייב לשהות 3 שנים מתוך 5 שנים בישראל – זכאות לדרכון ל-10 שנים. *.אם אזרח נולד בישראל או בחו”ל הוא זכאי לקבלת דרכון ללא תנאי השתקעות | |
| נגד שינוי *.”מתן פרס” לאנשים שעולים לישראל כדי “לא להשתקע” בישראל אלא “מגיעים לארץ כדי לקבל דרכונים בלבד” ניצול לרעה של הזכות לעליה | בעד שינוי: הפסקת אפליה של עולים חדשים, מתן חופש התנועה, שמירה על קשר טוב עם יהודי הגולה, הסרת מכשולים בירוקרטיים מפני עולים. |
| מטרה ומה צריך לשנות: לתת דרכונים לכל אזרח ישראל ללא יוצא מן הכלל, בצורה אחידה ע”י התיקון לחוק הדרכונים. | |
| מודרטור: עו”ד אלכס זלנופולסקי https://pravoisrael.co.il/ | |
https://pravoisrael.co.il/l-khl-hzrxy-shwwy-bphny-drkhw/ לא כל האזרחים שווים בפני דרכון
היסטוריה:
הנפקת תעודת מעבר במקום דרכונים היה הליך רגיל בשנות ה-90, כאשר לטענת משרד הפנים נדרשה תגובה לגל של כנופיות פשע רוסיות שעלו לישראל והחלו להשתמש בדרכונים ישראליים לפעילותם – אין תימוכין לכך מלבד מקרים בודדים שאינם מצביעים על תופעה רווחת.
ב-06.2017 תוקן חוק הדרכונים שהסיר את דרישת ההשתקעות כתנאי לקבלת דרכון ישראלי לעולים חדשים (מפלגה ישראל ביתנו)
12.2020 נעשה תיקון עוקף חקיקה בנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה בידי שר הפנים אריה דרעי, על פיו עולה חדש קיבל דרכון ראשון לשנה אחת בלבד והחל מהשנה השניה הותנה חידוש דרכון בהשתקעותו בישראל.
07.2023 תוקן חוק הדרכונים (התיקון העשירי) על פיו עולים חדשים אינם זכאים לקבלת דרכון כמסך נסיעה ראשון (אלא לאחר שנה של השתקעות מוכחת).
לַחֲלוֹק:
2.3. הצעת חוק: צורך בדיווח שנתי על הכנסות אחיד לכל אזרח מעל גיל 19
תאריך כתיבת פוסט 17.07.24
דעות של מודרטור אישיות ולא קשורות לדעה של בעל אתר
| הצעת חוק: צורך בדיווח שנתי על הכנסות אחיד לכל אזרח מעל גיל 19 | |
| עכשיו: חוק מיסוי מסורבל, לא ברור, קשה להבנה, משתנה לפי נהלים המתקבלים מתאריך שעבר (לדי להגיש דוח “תקין כדי” לקבל עזרה רואה חשבון וגם רואה חשבון לא תמיד מעודכן מכל נהלים חדשים. דוח שנתי הכנסות לא חייבים להגיש כולם, אנשים ש”חייבים” להגיש דוח לא יודעים על כך כלל, לכן “מחייבים” לבצע “גילוי מרצון, לשלם “קופר וכנס” | |
| נגד “טוב למדינה”: המשך “שליטה” מדינה באזרחים דרך “איום מתמיד” לעצמאים הכנסות ופסילת רישיונות וסגירת עסקים. | בעד אחידות דיווחים דיווח יותר פשוט להבנה וזול לאזרח שלא “צריך” עזרה רואה חשבון שקיפות מלאה לדיווח רשות המיסים פגיעה בשוק “האפור” |
| מה צריך לשנות: דוח אחיד הכנסות לכל אזרח ללא יוצא מן הכלל מטרה עידוד עיסוק עצמאי לאזרחי ישראל | |
| מודרטור 4, יועץ מס | |
לַחֲלוֹק:
1.6.שם פוסט: שינוי חוק הבחירות לכנסת, 1969
תאריך כתיבת פוסט 16/06/24
למה לשנות מצב קיים: אחוז אזרחים מצביעים ביום הבחירות נמוך ביחס לאנשים שקיבלו יום חופש ושכר עבודה רגיל בגין “יום הבחירות”, אחוז גבוה מהאזרחים לא מממשים את הזכות הבסיסית של האזרח ובכך מזלזלים בעקרונות דמוקרטיה.
| 21.שם פוסט: שינוי חוק הבחירות לכנסת, 1969, 136א הגדרה עכשיו: עובד שנעדר מעבודתו ביום הבחירות זכאי לתשלום לפי שכרו הרגיל בעד היעדרותו | |
| נגד | בעד נטל כבד למשק ישראל |
| מה צריך לשנות: לצמצם מספר קלפי להוסיף יכולת להצביע דרך אתר gov.il למי שרוצה ללכת ולהצביע בקלפי לתת אישור הצבעה בדומה לאישור מחלה למעסיק מטרה: לסדר עניין כספי לסדר קלפי ניידת נגיש לאזרחים מוגבלים | |
| מודרטור: שם ד”ר גוטניק. ב-9 באפריל 2019 נערכו בחירות לכנסת ה-21; ב-17 בספטמבר 2019, בחירות לכנסת ה-22; ב-2 במרץ 2020, לכנסת ה-23; בתאריך 23 במרץ 2021, הבחירות לכנסת ה-24, ב-1 בנובמבר 2022, התקיימו הבחירות לכנסת ה-25. 15,000,000,000: העלות של חמש מערכות בחירות בשלוש וחצי שנים פי 4 מתוספות השכר שהובטחו למורים אחרי חודשים של מו”מ פי 15 מעלות תוספות השכר הדרושות להסכם עם המתמחים תקציב 22: 538 מיליון שקל. ynet.co.il גד ליאור, סיון חילאי|24.10.22 | | |
לַחֲלוֹק:
1.5.שם פוסט: שינוי חוק יסוד: משאל עם (03.14)
תאריך כתיבת פוסט 03.06.24
| למה לשנות את המצב הקיים: קריסת המערכת הפוליטית: פוליטיקאים נמנעים מקבלת החלטות גורליות לעם ישראל (חוקה, חוק הביטחון), חוסר אמון בפוליטיקאים, בחירות פעם בשנתיים, העדר מנגנון אזרחי לשינוי החלטות פוליטיקאים שמביא להפגנות אלימות, שנאה בין מגזרים וכו. | |
| הגדרה עכשיווית: חוק-יסוד: משאל עם נחקק במטרה להסדיר בחוק יסוד עריכת משאל עם על כל הסכם מדיני במסגרתו תוותר מדינת ישראל על שטחים בריבונותה או כחלק מאישור של החלטה ממשלתית או הליך חקיקתי במסגרתו תבוצע נסיגה חד-צדדית משטחים שכאלה. תחולתו של החוק בעת חקיקתו היא על שטחי מדינת ישראל שבגבולות הקו הירוק וכן על מזרח ירושלים ורמת הגולן. | |
| נגד שינוי החלטות חייבות להתקבל דרך גורם מדיני מוסמך ולעתים חייבות להתקבל בטווח זמן מיידי עם מידע רגיש וסודי שאינו מאשר קיום משאל עם | בעד שינוי החלטות נתונות במשקל כבד אובייקטיבי לעם ישראל חייבות להתקבל דרך משאל עם. |
| מה צריך לשנות: ניתן לקבוע משאל עם בנושאים גורליים לעם ישראל באישור רוב מוחלט מחברי הכנסת (61 ח”כים או יותר), ההחלטה תתקבל באישור של רוב המשתתפים בהצבעה במשאל עם מטרה שינוי: פוליטיקאים חייבים להתייחס ל”רצון העם” להשתתף בהחלטות גורליות הקשורות לרוב אזרחי ישראל. קבלת החלטות ללא “אישור עם” מביאות לפגיעה חמורה בדמוקרטיה ועתיד מדינת ישראל. דוגמה לנושא למשאל עם: האם אתה מסכים להפסקת אש עם ארגון טרור שבעקרונות היסוד שלו רשום “השמדת עם ישראל” | |
| מודרטור: ד”ר גוטניק | |
לַחֲלוֹק:
1.1.שם פוסט: צורך כתיבת חוקה בישראל.
תאריך 14.04.24
| הגדרה בשפה פשוטה – משטר בישראל וחוקי היסוד המסבירים חלקים של חוקה. (חוקה: מדינה דמוקרטית לעם היהודי עם זכויות שוות לכל אזרחי המדינה שנותנים אמון למדינת ישראל ועושים את חובותיהם כאזרחים, זכויות יסוד: לא ניתן לעצור אדם ללא סיבה מוצדקת, לקחת רכוש לא לפי חוק, זכות לבחור\להיבחר לשלטון וכו.) | |
| למה לשנות את המצב הקיים במדינה: קריסת המערכת הפוליטית: בחירות פעם בשנתיים, חוסר אמון בפוליטיקאים, הפגנות אלימות, שנאה בין מגזרים, פגיעה בשוויון בנטל. בלבול בין זכויות ותפקידים של רשויות: שרים (הרשות המבצעת) נבחרים מחכ”ם (הרשות המחוקקת) מביא ל”מלחמות בין בג”ץ לכנסת, “שוחד” פוליטי בחלוקת תקציב המדינה ובזבוז כספים כדי לרצות בוחרים בסגמנטים והיעדרות\זלזול (כאין כספים) בתוכניות ארוכות תווך. עכשיו: חוקה בישראל מתגבשת בהדרגה דרך קבלת “חוקי יסוד”: כל חוק מתאר חלק ועקרונות יסוד. קיימים סתירות בין חוקי יסוד וחוקים “רגילים” חוקי יסוד במחלוקת: 1. חוק הלאום 2018: יכול להיות בסיס לחוקה, מדינה לעם ישראל, אין התייחסות לזכויות שוות של בני מיעוטים 2. כבוד האדם וחירותו: 92: חופש העיסוק, אין חופש הדת (חובה להתחתן בישראל לפי דת, תשלום לאנשי דת מתקציב המדינה, קבורה לפי דת) 3. חוק יסוד המגדיר את המשטר בישראל: הכנסת (הרשות המחוקקת), הממשלה (הרשות המבצעת), בית המשפט (הרשות השופטת), נשיא המדינה “זכויות מצומצמות”, דמות “דקלרטיבית”. שאר החוקים להערכת מודרטור יש קונצנזוס בישראל דוגמאות שחסר בחוקי היסוד: 1. זכויות וחובות האזרח: נאמנות למדינת ישראל\שירות בצבא\שירות לאומי ללא שום קשר למגדר או מגזר נותן זכות לבחור\להיבחר לכנסת ושימוש בדרכון. 2. התייחסות לדת – הגדרה זכויות בסיסיות של אזרח (זכות להתחתן) 3. הזכות לשוויון בפני השלטון: כולל בני מיעוט (ענישה בגין פעולות טרור בלי קשר למגזר) 4. הכללת חופש הביטוי כל עוד אינו מביא לאנרכיה, זלזול בדת וסמלי המדינה (אכיפה חוק הדגל, הסתה דתית וחופש להפגנות) | |
| נגד מתן כבוד בהיבט ההיסטורי של מדינת ישראל | בעד שינוי דמוקרטיה מעוותת: חלוקת אזרחי מדינת ישראל לסוג א’ וב’: אי שוויון זכויות וחובות אזרחים (כולל חילוניים, דתיים ובני מיעוטים) אין הבדל בין “חוקי יסוד” ו”חוקים רגילים” מבחינת כמות קולות בכנסת לשינוי חוק: גם טיפול בבעיית חתולי רחוב וגם להגביר זכות להפגנות אותה כמות חכ”ם לשינוי קיימים סתירות רבות בין חוקים (בית משפט דתי ואזרחי לנישואים חוקים שונים) ולא קיימת אכיפה של חקיקה בישראל בלי הגדרת מדינה ישראל אין עתיד לילדנו כי לא ברור גם לנו וגם לעולם מה הם חוקי ישראל |
| מטרה ומה צריך לשנות: כתיבה חוקה בשפה פשוטה ומובנת לכל אזרחי מדינת ישראל (פרטים לכתוב חוקי יסוד) הגדרה בחוקי היסוד לתפקוד וזכויות של ענפים שונים בשלטון לייצר עליונות של חוקה על פני חוקים אחרים: שני שליש קולות של ח”כים לצורך שינוי בחוק יסוד. | |
| מודרטור: שם ד”ר גוטניק, ניקולאי דיגור | |
לַחֲלוֹק:
לַחֲלוֹק: