מטרה: להביא לידי ציבור בצורה תמציתית ונגישה, חוקים והצעות חוק מרכזיות, שמשפיעות על עתיד מדינת ישראל.
שכל אזרח בישראל יוכל לבדוק, לבחון ולהחליט על עקרונות, אמונות, ערכים ובסוף חוקים, שיקבעו על מה מושתתת מדינת ישראל, מבחינתו, על מה לא יוותר בדעותיו האישיים שלו.
החזון שלנו, שייבנה מחנה משותף מחודש עבור כל אזרחי מדינת ישראל.
עבור אלה, שיסכימו שחובות וזכויות של כולם יהיו שווים, ללא קשר למגדר או מגזר כלשהו או כל השתייכות קבוצתית אחרת.
מטרה: להביא לידי ציבור בצורה תמציתית ונגישה, חוקים והצעות חוק מרכזיות, שמשפיעות על עתיד מדינת ישראל.
שכל אזרח בישראל יוכל לבדוק, לבחון ולהחליט על עקרונות, אמונות, ערכים ובסוף חוקים, שיקבעו על מה מושתתת מדינת ישראל, מבחינתו, על מה לא יוותר בדעותיו האישיים שלו.
החזון שלנו, שייבנה מחנה משותף מחודש עבור כל אזרחי מדינת ישראל.
עבור אלה, שיסכימו שחובות וזכויות של כולם יהיו שווים, ללא קשר למגדר או מגזר כלשהו או כל השתייכות קבוצתית אחרת.
1. הסבר פשות (20 משפטים כולל בעד ונגד) על חקיקה
2. יכולת לתת הסבר הרציאונלי מכל זירות פוליות
3. יכולת לתת הסבר של אנשים שונים בלי התייחסות אישית.
4. רק מודרטור רשאי לשנות פוסט (ניתן לפנות למודרת אישית ולהציע שינוי פוסט)
5. כל אזרח יכול לפנות לבעלי אתר ולהציע לכתוב פוסט בהתאם לכללי אתר.
1. למה עלה רעיון:
2. קושי בהבנת חוקים בישראל והשפעה לאנשים מהשורה
3. הבחירה ישאלים מעופיינת באמוציאונליות ולא ברציאונוליות
4. חוקה להתפתחות הסטרטגית ולא רק להחלטות לזמן קצר, יכולת להבין מה העתיד שלנו מבחינת חקיקה
יכולת הציבור הרחב להביע את דעתו על החקיקה.
1. כל אזרח יכול להיות מודרטור אתר ולכתוב \ לשתף בפוסטים על חקיקה
2. אתר זה אינו קשור לאף מפלגה, מדובר בזרם ציבור שמגיע מחזון משותף
3. לשקף “תוכניות והבטחות” של מפלגות לפני בחירות ומה קורה בפועל
4. לייצר הסבר פשוט לפני בחירות על הבדלים בין מפלגות
5. לבדוק קמה הצאות מהאתר יתקבלו ואם לא התקבלו הסבר מדוע
1. אין פורום (לכן לא מלכלכים אחד על השני כמו בפורומים אחרים)
2. אין התייחסות אישיות של מודרטורים כיוון הסבר איך משפיע לאנשים
3. פוסט קצר וברור
4. כל אחד יכול לשתף פוסטים ורשתות חברתיות וכך להשפיע על עתיד של מדינת ישראל
1. דר גוטניק יגאל
2. דר אלחזוב אלקס
3. רמי בליטנטל
4. מודרטור 3
5. לימור סולומון, פסיכותרפיסטית
6. מחפשים שותפים
חדשות
1.2.שינוי חוק: חוק הלאום 2018
תאריך כתיבת פוסט 10.01.24
| הגדרת החוק: חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי מעגן את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. | |
| למה לשנות: מדיר (מוציא) מיעוטים, התעלמות ממהות הדמוקרטיה הנקיה וממגילת העצמאות פוגע בשוויון ובמיוחד מערער את האיזון העדין שבין מדינה יהודית ודמוקרטית. | |
| נגד שינוי חשש משינוי דמוגרפי | בעד שינוי חוק: 1.הניסוח הכללי בעבר,של מדינה יהודית ודמוקרטית הוא שאיפשר מרחב מחיה ראוי לכל אחד משני המושגים. השינוי בניסוח שומט את האיזון בין היהדות והדמוקרטיה. 2.הניסוח החדש מפר את עקרון השוויון, מדיר מיעוטים אשר חווים שישראל איננה “מדינתם”. תחושה זו מרחיקה רבים מתחושת השייכות וההזדהות עם המדינה. 3. סעיף נוסף מפלה בחוק קובע שהמדינה תפעל לקידום הקמה וביסוס של התיישבות יהודית תוך התעלמות ממי שאינם יהודים. |
| מה צריך לשנות:“הבעיה של חוק היסוד היא במה שאין בו: לא שוויון, לא דמוקרטיה ולא הכרזת העצמאות. על כן יש להוסיף לחוק היסוד קביעה מפורשת כי המדינה היא גם ביתם של כל המיעוטים החיים בה, ואת הזכות המפורשת לשוויון לכל אזרחי המדינה, ככתוב במגילת העצמאות” מטרת השינוי: 1.שמירה על דמוקרטיה/ שוויון/ זכויות זהות לכל אזרחי המדינה לשם תחושת שייכות ולאומיות אמיתית. 2. הפחתת הקיטוב בין מגזרים שונים לשם תחושת אחדות וגורל משותף. | |
| מודרטור: שם לימור סלומון פסיכותרפיסטית | |
לַחֲלוֹק:
1.4.שלילת אזרחות ישראלי לאדם שהפר אמונים למדינת ישראל, כגון פעולות טרור, ריגול עבור מדינות אויב, ובגידה.
תאריך 09/01/24
| שם חוק: חוק האזרחות 1952. סעיף 11: סוגיית ביטול אזרחות. | |
| הגדרה עכשיו: תנאים לשלילת אזרחות בישראל *.קבלת אזרחות במרמה – קבלת האזרחות הישראלית נעשתה במרמה, על סמך מסמכים ומידע כוזב. *.הפרת אמונים – האדם ביצע פעולות טרור, ריגול עבור מדינות אויב, ובגידה. *.מעמד קבע במדינה עוינת – קבלת אזרחות, או מעמד קבע במדינה עוינת כגון אירן, אפגניסטן, לוב, לבנון, עיראק, סוריה, פקיסטן, רצועת עזה, ועוד | |
| נגד שינוי הגבלת האזרחות כזכות יסוד שמקבלים עד עכשיו ללא התייחסות לזכיות, חובות ואמון במדינת ישראל איסור על הזדהות או תמיכה עומד בניגוד לזכות יסודית של חופש הביטוי | בעד שינוי להקל על הליך ביטול האזרחות למי שתמך או הזדהה עם ארגון טרור. להוריד מטח רגשי קשה הקשור להסטה נגד ישראל ללא שום תגובה לדמוקרטיה וחוק. |
| מה צריך לשנות: להוסיף הזדהות ותמיכה בטרור לרשימה שבחוק: ביטול זכות לבחור ולהיבחר בכנסת, ביטול זכות לצאת מישראל עם דרכון ישראל (ניתן להשאיר זכות לצאת מישראל עם תעודת מעבר (לסה פאסה). מתן אזרחות מלאה (כולל זכות בחירות\להיבחר לכנסת וזכות קבלת דרכון) לאחר השבעת אמונים למדינת ישראל מטרה: לאחד את עם ישראל, מתן זכויות וחובות לאזרחים יהודים ואזרחים בני מיעוט שגרים בישראל | |
| מודרטור: שם ד”ר גוטניק, פסיכיאטר ילדים מומחה. | |
1.בית המשפט בפסק דין מ-2022 שבמקרים מסוימים ניתן לשלול אזרחות של מחבלים אשר ביצעו פיגועים.
למי נשלל אזרחות ולמה? נסדר רשימה בהמשך
2.ישראל היום,ערוץ 13 19/2/2024 ח”כ עופר כסיף (תמיכתו בתביעה נגד ישראל בהאג) הצבעה: כסיף נשאר בכנסת: רשימה ח”כים שהתנגדו או לא הצביעו כי כסיף יודח מכנסת (כל אחד יכול להחליט לעצמו: האם היה נכון או לא, נושא שלילת אזרחות חשוב לעתיד מדינת ישראל)
המחנה הממלכתי: בני גנץ, גדי איזנקוט, אלון שוסטר, אורית פרקש הכהן, מיכאל ביטון, מתן כהנא.
יש עתיד: יאיר לפיד, רם בן ברק, מירב כהן, קארין אלהרר, יוראי להב הרצנו, אלעזר שטרן, שלי טל מירון , בועז טופורובסקי, יואב סגלוביץ’, מטי צרפתי, מיכל שיר, מאיר כהן, נאור שירי, משה טור פז, יסמין פרידמן, ולדימיר בליאק.
3.ynet 19.04 בית המשפט דחה את ערעור המשטרה על ההחלטה לשחרר ממעצר את קיבורקיאן מהאוניברסיטה העברית, שנעצרה בחשד להסתה לאחר שהאשימה את ישראל בביצוע השמדת עם בעזה והטילה ספק במעשי האונס ב-7 באוקטובר. (ח”כ אחמד טיבי תמך בקיבורקיאן)
4.אזיז ניסנוב, אלכסנדר סדיקוב, יגאל ניסן, ויצ’סלב גושצ’ין ויבגני יופה, ושני קטינים. החשודים בריגול למדינות אויב: צילמו מתקנים ביטחוניים, בהם בסיס רמת דוד, בסיס גלילות. הם ריגלו אחרי בא”ח גולני לפני מתקפת הכטב”ם בה נהרגו 4 לוחמים ונפצעו עשרות. (וואלה, הודיה רן, עודכן לאחרונה: 21.10.2024 , כתב אישום תפ”ח /24, פמ”ח: 4646/24)
לַחֲלוֹק:
3.2.שינוי חוק: קליטת חיילים משוחררים, תשנ”ד 1994
הכותב מייצג את דעותיו האישיות ובאחריותו האישית בלבד, ואינו מייצג את דעותיו של בעל אתר.
תאריך כתיבת פוסט 16.11.24
| הגדרת החוק: החוק קובע כי יינתן סיוע כספי עבור מי שהשלים לפחות 12 חודשי שירות חובה (או פחות מזה, אם שוחרר מטעמי בריאות) בצה”ל, במשמר הגבול, במשטרת ישראל או בשירות הלאומי-אזרחי. נותן לחיילים משוחררים הטבות כלליות (סיוע בלימודים, קידום תעסוקה, דיור) ללא הבדל משמעותי בין הטבות שמקבלים חיילים משוחררים לבין מגזרים מסויימים בישראל שלא מתגייסים | |
| למה לשנות: עידוד משמעותי וחד משמעי להתגייס לצה”ל או לבצע שירות לאומי | |
| נגד שינוי המשך מצב הנוכחי מבדיל אזרחי ישראל לסוג א\ב.נגד שינוי המשך מצב הנוכחי מבדיל אזרחי ישראל לסוג א\ב. | בעד שינוי: גיוס יותר אזרחים נותן לצבא יותר חופש פעולה למשתמטים מגיוס איום בפלילי אנשים שלא השתתפו בצבא\שירות לאומית (מגזר ערבי, משפחות חרדים עם הרבה ילדים) מקבלים הטבות דומות אם לא יותר גבוהות |
| מה צריך לשנות: העדפה חד משמעית בהטבות לאנשים שהיו בצבא: מענק ראשון אחרי סיום צבא (שירות קרבי): מתן אדמות חינם באזורים עדיפות (כולל מענק לפיתוח אדמות) מענק שני: סילוק משכנתא לאחר סיום תקופה מילואים\לחיילים שנפצעו או נהרגו בזמן שירות צבאי. מתן סבסוד משמעותי למשכנתא לתווך עד סוף תקופה מילואים נמוכה מגובה שכירות באזור. ביטול מענקים: חובה לגור באזור לפחות עד סוף תקופה מילואים מטרת השינוי: עידוד להתגייס לכל המגזרים, שוויון בנטל, לעודד התערבות בין מגזרים. | |
| הכותב: עו”ד’ (שמו שמור במערכת) מס 5 , ד”ר גוטניק | |
הטבות לחיילים משוחררים
1.
2.
3.
https://www.ice.co.il/consumerism/news/article/1036988
03.01.24 הטבות לחיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי התקבל מ”הגג” מרכז הכוונה תעסוקתי לצעירים
לַחֲלוֹק:
תוכן האתר amechad.info
19.10.24
| צורך שינוי בחוק הקיים | |
| חוק שנמצא בדיון בכנסת | |
| הצעת חוק מאזרחים |
| 1.חוקי יסוד (משפעים על מערכת פוליטית) | |
| 1.1 | צורך כתיבה חוקה ישראל ד”ר גוטניק, ניקולי דיגור |
| 1.2 | שינוי חוק: חוק הלאום תאריך 2018 לימור סולומון, פסיכותרפיסטית בעד שינוי חוק |
| 1.3 | שינוי חוק האזרחות, תשי”ב-1952, ד”ר גוטניק בעד שינוי חוק |
| 1.4 | שינוי חוק: סוגיית ביטול אזרחות: חוק האזרחות 1952, סעיף 11 ד”ר גוטניק בעד שינוי חוק |
| 1.5 | שינוי חוק יסוד: משאל עם (03.14), ד”ר גוטניק בעד שינוי חוק |
| 1.6 | שינוי חוק הבחירות לכנסת, 1969, 136א ד”ר גוטניק בעד שינוי חוק |
| 1.7 | הצעת חוק שינוי חוק היסוד: השפיטה, למניעת פסילת חוק יסוד, על ידי ביהמ”ש המנהלי (בג”ץ), (מודרטור רמי בלומנטל נגד רפורמה משפטית) |
| 1.8 | הצעת חוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים (מודרטור רמי בלומנטל נגד רפורמה משפטית) |
| 1.9 | הצעת חוק: יעילות ממשלה ומניעת “שוחד” פוליטי |
| 2.כלכלה | |
| 2.1 | שינוי חוק הבטחת הכנסה, התשמ”א-1980, דר אלחזוב |
| 2.2 | אכיפת חוק התחרות הכלכלית, תשמ”ח-1988 (פרק ד חוק 1988, תיקון 2019), דר אלחזוב |
| 2.3 | שם פוסט: צורך בדיווח שנתי על הכנסות אחיד לכל אזרח מעל גיל 19 מודרטור 4 |
| 3.ביטחון | |
| 3.1 | שם חוק: תיקון לחוק שירות ביטחון (מודרטור נגד שינוי חוק) |
| 3.2 | שינוי חוק: חוק קליטת חיילים משוחררים, תשנ”ד 1994 ד”ר גוטניק בעד שינוי חוק |
| 3.3 | שינוי חוק: חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע”ד-2014 ד”ר גוטניק בעד שינוי חוק |
| 4.חינוך | |
| 4.1 | שינוי חוק: חוק לימוד חובה, 1949 ד”ר גוטניק בעד שינוי חוק |
| 4.2 | הצעת חוק: חינוך לגיל הרך ד”ר גוטניק בעד שינוי חוק |
| 5.תחבורה | |
| 5.1 | הצעת חוק: הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, לימור סולומון |
| 6.דיני משפחה | |
| 6.1 | הצעות חוק: כריתת ברית הנישואין בישראל, עו”ד שטרן אירנה adv.shtern@gmail.com |
| 6.2 | הצעות חוק: התרת נישואין בישראל, עו”ד שטרן אירנה adv.shtern@gmail.com |
| 7.חוק פלילי | |
| 7.1 | אכיפת חוק: עונש פלילי הסתה מכוונת לשנאה דתית, ד”ר גוטניק |
| 7.2 | אחריות מוגברת ביזוי סמלי מדינת ישראל (חוק הדגל) ד”ר גוטניק |
| 7.3 | אכיפת חוק: (עמותות “סוכנים” זרים) חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרהד”ר גוטניק |
| 8.שונים | |
| 8.1 | תיקון חוק הדרכונים (1952), עו”ד זלנופולסקי |
| 8.2 | שינוי חוק הפסיכולוגים, תשל”ז-1977, גיל ששון, פסיכותרפיסט’ |
מחפשים מודרטורים שיכולים לכתוב פוסטים על חקיקה בישראל
דעות של מודרטור אישיות ולא קשורות לדעה של בעל אתר
לַחֲלוֹק:
1.8.הצעת חוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
תאריך כתיבת פוסט 24.12.23
| המצב הקיים: הוועדה מורכבת מ 9 חבריים ונדרשת תמיכת לפחות 7 מהם, לשם אישור מינוי שופט, בכלל זה שופטי בית המשפט העליון. חברי הוועדה כיום: שר המשפטים (יו”ר), שר נוסף, 2 ח”כ (נהוג 1 מהאופוזיציה, אך תחת ממשלות נתניהו חרגו מהנוהג), נשיא ביהמ”ש העליון ושני שופטים נוספים, 2 נציגי לשכת עורכי הדין. | |
| הצעת חוק – לתיקון חוק יסוד: השפיטה: הוועדה בחירת שופטי ביהמ”ש העליון תכלול 11 חברים: 3 שופטים (נשיא העליון ושני שופטי עליון שייבחרו על ידי חבר שופטיו), 3 שרים (אחד מהם שר המשפטים), 3 ח”כים מהקואליציה ושני ח”כים מהאופוזיציה. הצעת החוק מבקשת להעביר את הרוב הנדרש למינוי שופטים לרוב רגיל (6 חברי ועדה), כלומר להעביר שליטה מלאה במינוי שופטים לידי השולט בקואליציה, ללא צורך בהסכמת נציגי האופוזיציה ולגרוע חברות בוועדה את נציגי הציבור, מטעם לשכת עורכי הדין. | |
| נגד מינוי שופטים בג”ץ תלוי במפלגות השלטון, סידור עבודה למקורבים ולא להתמחות מקצועית. חשש להטיית משפט. השיטה הקיימת יצרה חסימת אפשרות לבריתות בין חברי הוועדה, לשם מינוי שופטים. למעשה בשיטה הקיימת, לא ניתן למנות שופט ללא הסכמת הקואליציה, או השופטים, או נציגי הציבור מטעם לשכת עוה”ד. רק לאופוזיציה אין השפעה שכזו. | בעד מציעי ההצעה רואים בבחירות לכנסת כמנדט למינוי שופטי בתי המשפט, מתוך תפיסה כי על השיפוט להיעשות בהתאם ל”רצון העם”, המקבל את ביטויו בבחירות לכנסת. |
| מה לעשות: יש לדחות את הצעת רפורמה משפטית, שתעביר את השליטה ברשות השופטת, אל חברי הרשות המבצעת, שהם גם בעלי הרוב ברשות המחוקקת. מה צריך לשנות: יש להגדיל תקנים בבתי המשפט ולמנות בהקדם שופטים. המטרה: הפסקת עינוי הדין הנובע מהתמשכות ההליכים המשפטיים בישראל, על פני שנים. | |
| מודרטור: רמי בליטנטל.. | |
לַחֲלוֹק:
לַחֲלוֹק: